או שקנדל או פסטיבל

אז שני כוכבי הריאליטי המתקרא "כנסת ישראל" השיקו סדרה־בת חדשה. אחרי הימין החדש, דרך ארץ, ימינה, תקווה חדשה - סדרות שאף אחת מהן לא הצליחה או זכתה לעונה שנייה - הם החליטו לנסות שוב עם "הרוח הציונית".

עמדו על הבמה שני פוליטיקאים שמנסים לספר לנו שהמסגרת החדשה שהם משיקים היא בדיוק מה שאנחנו צריכים, שאף על פי שעד עכשיו לא רצו לרוץ יחד באותה מפלגה השילוב שלהם הוא הדבר הטבעי והנכון ביותר - אבל המילים שלהם אומרות דבר אחר.

מצד אחד - איילת שקד, שנושאת נאום נגד חרמות ופסילות אישיות שכל בר־דעת מבין כי כוון לאיש שעמד לימינה, יועז הנדל, שפסל את נתניהו. הנדל בתורו דיבר על איך אי אפשר להכפיף את המדינה לצורכי אדם אחד, אותו נתניהו ששקד גינתה את פסילתו רק דקה קודם לכן.

אפילו כשהם מנסים להראות כאילו הם דואגים לנו, לציבור, זה לא עובד. חברי הכנסת והשרים הישראלים כל כך התמכרו לכיסא שהם קצת שכחו מאיתנו. לפי הסקרים, הרוח הציונית לא זוכה לתמיכה גדולה מהציבור, בלשון המעטה, אז למה בוחרים חבריה לרוץ? למה לבזבז כספי ציבור על מימון מפלגות ושאר הוצאות הכרוכות במפלגה נוספת בכנסת, במקום פשוט לפנות את הדרך לאלה שהציבור כן מעוניין שיעבדו עבורו?

אם באמת היה אכפת לנבחרי הציבור שלנו מהציבור שבחר בו, די בחוסר ברירה ברוב המקרים, הם היו מסבירים לנו מה יעשו עבורנו לכשייבחרו, ינסו לשכנע אותנו שהם אלה שיעבדו הכי קשה כדי לשפר את חיינו, להוריד את יוקר המחיה ולהבטיח את ביטחוננו.

אם באמת היה אכפת להם מאיתנו, חברי כנסת שהתאמצו עבור הציבור, כמו אביר קארה שהוביל בשנה האחרונה ייעול כלכלי שלא נראה פה שנים רבות, היו זוכים לכבוד, לא נדחקים לספסלים האחוריים.

אבל כשהמטרה היא רק לשמור על הכיסא והשררה - למה לטרוח? הרבה יותר קל לרדד את השיח לרק־ביבי או רק־לא־ביבי. זה פתרון של עצלנים. אפשר לשאת נאומים ריקים על הבעייתיות שבפסילות אישיות או להוביל קמפיין נוטף שנאה כמו זה של כחול לבן, שלא מציע דבר מלבד הפחדה.

שקד והנדל מנסים להקים מפלגה שתדבר לציונות הדתית אך שכחו דבר חשוב - מועמדים מהציונות הדתית. העניין הוא לא ייצוג. אנחנו לא הלקוחות שלהם, אלא מספרים דוממים, אצבעות במרדף הלא נגמר שלהם אחר עוד פתק ועוד פתק.

נאהב זאת או לא, אין היום בישראל ביקוש אמיתי לימין ליברלי. יש קהל ימין דתי שיצביע לציונות הדתית ויש ימין שמרני שיצביע לליכוד. כל ניסיון להמציא קהל אחר, מדומיין, לא נועד אלא לשרת את אלה שלא מצליחים לשאת את המחשבה שיקראו על הכנסת בעיתון או יצפו בערוץ 99 מהספה בביתם, והם לוקחים אותנו איתם כבני ערובה בטירוף הזה. מקימים עוד ועוד מפלגות, משנים עוד ועוד חוקים ומעוותים את שיטת הממשל הישראלית כדי שתתאים למצבים ההזויים אליהם הם נקלעים.

אז באמת איילת, יועז וכל אלה שעמוק בלב יודעים שהם רצים בשביל עצמם ולא בשבילנו - תעשו לנו טובה, תנו לנו קצת שקט.

נמאס לנו לעסוק בכם כל היום, הגיע הזמן שתעסקו בנו.