אל תקנו את החיבוק של בן גביר

"הם אחים שלי". כך נוהג איתמר בן גביר להשיב בכל פעם שהוא נשאל בראיונות בתקשורת על הקהילה הגאה. עם מבט רגיש ומקרב, כזה שאפילו רומז "איך העזתם לחשוב שאענה אחרת". וזהו, ככה נגמר הדיון. אוקיי, איתמר, הם אחים שלך ואתה אוהב אותם ומחבק אותם - ומה הלאה? מה לגבי זכויות? איך תצביע בכנסת בשביל "האחים שלך"?

ברוב המקרים, ההתקרבות של בן גביר למיינסטרים הישראלי מתקבלת בחיבוק דוב. המראיין נופל בפח, הרי אין מי שלא יופתע (בשמחה, כמובן) כשבן גביר משמיע דעות כאלו ליברליות. אבל לפעמים, רגע אחרי שמסיימים להתרגש ממופע הלבביות שלו ונותנים לו לסיים את המשפט, מתגלה עמדתו האמיתית של בן גביר על הקהילה הגאה. "אני חושב שזה נורא ואיום שעושים מצעדים עם תחתונים", הדגיש בראיון עם אמנון לוי בחדשות 13 בשבוע שעבר.

"הם אחים שלי" זו הגרסה המרוככת של בן גביר. לא עוד "הגענו לסמל, נגיע גם לרבין" ו"גולדשטיין הוא גיבור שלי". איתמר בן גביר מודל 2022 הוא מחבק ואוהב.

תלמידו של כהנא החליט להציג אסטרטגיית פייק "אחדות", זו שגיבש עוד לפניו נפתלי בנט (והצליח להישאר כך "מתון" ולהקים ממשלה). זו מגמה שמנסה לטשטש הבדלים מהותיים בינינו הישראלים רק כדי להסתיר אג'נדות קיצוניות, מלב הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני אל תוך המיינסטרים הישראלי. השיטה שמעוגנת תחת המשפט הקלישאתי: "בסך הכל אנחנו מסכימים על 80 אחוז מהדברים".

איתמר בן גביר הוא פוליטיקאי חכם מאוד. הוא יודע שדעותיו המדיניות־ביטחוניות הפכו לקונצנזוס, אבל תפיסתו השמרנית־דתית מכבידה עליו ומרחיקה ממנו מצביעים פוטנציאליים.

לכן הוא פונה אל המצביע הליברלי שמתוסכל מהמצב הביטחוני, וכך בעצם נותן לו מענה. כשיהפוך יחד עם סמוטריץ' למפלגה עם כוח דו־ספרתי וכשייכנס לממשלה כשר בכיר, החיבוק ייעלם, שיח האחדות יישכח, והזכויות לקהילה ילכו לפח.

אפשר גם לתת לו קרדיט. הוא באמת לא "איתמר של גיל 15", כמו שהוא אוהב להזכיר. וכן, בדרך לתמיכה בקהילה הלהט"בית, גם אם הכי קטנה, צריך לשמוע קודם נבחרי ציבור מקבלים את הקהילה בכבוד ולא מנסים להתכחש אליה או לבוז לה כמו שהיה נהוג בעבר.

אבל בשטח ובמציאות, יו"ר עוצמה יהודית לא יקדם אפילו בצעד אחד את זכויות הקהילה - כן, גם אם הוא מבטיח שהוא "אוהב ומחבק אותם".

אל תטעו. לבן גביר יש זכות להיבחר וזכות להיכנס לממשלה - ואפילו לממש חלק מהאג'נדות הקיצוניות שלו - עד כמה שזה קשה לשמוע, זה המשחק הדמוקרטי. אבל בן גביר מנסה לזכות בשלטון על גב בוחרים שכבר לא מאמינים לאף אחד אחר בפוליטיקה. כאלה שבכל יום אחר היו שוללים את דעותיו בלי לחשוב בכלל, אך בימים קשים מוצאים אצלו תשובות לבעיות שמטרידות אותם במדינה. אין הרבה קונים לאידיאולוגיה של בן גביר, אז הוא מנסה למכור אותה במבצע שאי אפשר לסרב לו.