אמצעי שדוף לטיפול בנהגים צוברי עבירות תנועה מוכר במחוזותינו כהשתלמות עיונית בחדר הכיתה.
הוגי המתודה מאמינים, שאם נהגים שמעדו יפנימו תכנים עיוניים, באמצעות הסברים סכולסטיים מלומדים, כשהם ישובים בנחת בחדר ממוזג, יעמדו להם הדברים הפרוזאיים ויצילום בשעת המבחן בדרך. לשם המחשה, תארו לעצמכם מרצה כריזמטי ניצב ליד לוח ומונה באוזניכם בצורה מרתקת את מכלול הפעולות הדרושות לשם היחלצות מהחלקה בכביש רטוב. עם חלוף העתים, רכבכם נקלע לטבורה של מערבולת דלוחה שטופת נוזלים.
תוך כדי איבוד השליטה על ההגה, אתם מנסים להיזכר בדבריו הנבונים של המורה המוכשר ולבצע את הנחיותיו, אך מחול השדים המסחרר סביבכם מתרחש מהר מדי, והופך את יישום התיאוריות שלא תורגלו הלכה למעשה, לבלתי אפשריות. אתם חשים חוסר אונים מוחלט ומלבד זעקת אימה או תפילה אחרונה, אינכם יכולים לעשות דבר.
ואם לא עמדתם עדיין על משמעה של לשון קצרה זו, אבהיר לכם במשל נוסף:
מה דעתכם, מקבלי החלטות נכבדים, לשלוח את ילדכם לשיעורי שחייה וירטואליים, הניתנים בעל-פה או בכתב, ללא טבילה בבריכה, ועם סיום ההדרכה האורלית המאלפת וקבלת תעודת הגמר הנאה, להרשות את השלכת יקיריכם הישר אל מים סוערים? אם אתם מתחילים לחוש צמרמורת, פחד ובעטה אוחזים בעצמותיכם, הסכיתו ושמעו מה עוללה שיטת הדרכתכם העיונית לנהגת אומללה, שיצאה עם ילדיה ברכבה החדש לבקר את אמה זקנתה.
זמן קצר לפני כן זומנה נהגת זו לקורס שלכם בנהיגה נכונה, עקב צבירת נקודות בגין עקיפה מסוכנת, וסיימה אותו בהצלחה מרשימה.
המרצה היה מדהים.
הוא מנה בסבלנות רבה את ארבעה עשר שלבי מיומנות העקיפה, לא דילג על אחד. המשתלמים שאלו שאלות והוא חזר, הבהיר ונימק. מה שסתם בתחילה, פירש בהמשך ומה ששייר ולא פירש, ביאר אחר כך. הנהגת שמרה היטב את כל חומר ההרצאה במבצר זיכרונה במטרה ליישמו בהזדמנות הראשונה שתיקרה בדרכה. ברם, ידיה הבלתי מיומנות, שלא תורגלו באופן מעשי, נכנעו לתנאי הדרך והיא התנגשה במכונית שבאה מולה. האֵם ועולליה החזירו את נשמותיהם הטהורות לבורא עולם. גם שני נוסעי הרכב השני שילמו בחייהם.
מה שנחוץ לצוברי נקודות כדי לתקן את חסכיהם במיומנויות הנהיגה הוא אימון מעשי ברכב ולא הרצאות בחדרי כיתות.
הרמב"ם במשנה תורתו קובע: "יעשה וישנה וישליש במעשים," ובעל ספר החינוך משלים ואומר : "אחרי המעשים נמשכים הלבבות," ללמדך: שתהליך חינוך והוראה, קל וחומר הקניית מיומנויות ביצוע, אינם נעשים בשיטות עיוניות המופנות אל ההכרה, אלא בתיקון הליקויים באופן מעשי, ברכב ובשטח.
בעלי עבירות תנועה צריכים להיות מוזמנים למבחן דיאגנוסטי מעשי, שבו יסומנו מתוך רשימה של 52 מיומנויות שנהג חייב לשלוט בהן, הללו שמצריכות שיפור.
הן תתוקנה במהלך ההשתלמות עד שהאוחז בהגה ישלוט היטב בכל המיומנויות. ניסוי שערכנו בשיטה זו הוכיח שהוא מועיל אפילו לעברייני תנועה כבדים. בוגריו לא חזרו לבצע עבירות, שכן מי ששולט בכל מיומנויות הנהיגה, יודע להימנע ממצבים מסוכנים בכל עת, גם אם רוחו אינה במיטבה באותו יום. הבעיה היא, שלמעלה מתשעים אחוזים מנהגי ישראל אינם שולטים בכל מיומנויות הנהיגה. האם לא הגיעה העת לנקיטת פעולות תיקון וביעור הליקויים במקום הוראה עיונית, ענישה ושלילה, שאין בכוחן לשפר את איכות הנהגים ובוודאי שלא להבטיח את השיבה הביתה בשלום?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו