הציפיות האדירות שתלו פעילי הסביבה בממשלת השינוי נמוגו אל מול שורת החלטות מסורסות, בצמתים החשובים ביותר למאבק הסביבתי בישראל.
הפער בין ההבטחות של מי שהיו שותפינו למאבק לאורך שנים - לפיד, זנדברג, אלהרר ומיכאלי, בזמן שהותם באופוזיציה, לבין הביצוע במהלך השנה האחרונה, מרתיח. את ההזדמנות להוביל לחקיקה אקלימית היסטורית בממשלה המתפקדת על חודו של קול, הם פספסו.
בזמן ש־270 מדעני הפאנל הבין־ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) מתקשים למצוא עוד מילים שיביעו בדו"חותיהם את גודל המחדל של מנהיגי העולם בטיפול במשבר האקלים, בישראל העסקים כרגיל. הכישלון החל בתוכנית ש"הושגה" לפינוי המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, הקרב החברתי־כלכלי החשוב ביותר שנוהל על בריאותם של מאות אלפי תושבים.
בממשלה הקודמת נקברה תוכנית "מפרץ החדשנות", תחת ביקורת חריפה של השרה זנדברג, על פספוסה של אחת התוכניות המקצועיות שהוכנו בישראל לטיפול בקרקעות המזהמות במפרץ חיפה ולסגירת התעשייה הפטרוכימית עד שנת 2025. במקומה קיבלו תושבי המפרץ מהשרה זנדברג תוכנית עקרה ללא לו"ז מחייב, לסגירת בזן ולהפסקת הזיקוק. יתרה מכך, במקום סגירת התעשייה החליטו על בניית תשתיות חדשות לאחסון דלקים בתקציבי עתק. היפוך דומה עברה שרת התחבורה מרב מיכאלי, שברגע האחרון ובניגוד גמור להצהרותיה בעבר, נכנעה לראש עיריית תל אביב ודחתה את פינוי התחנה המרכזית. את הכניעה והפליק־פלאק לאחור שביצעה התקשתה להסביר, ועטפה הכל בספין תקשורתי על הסכם היסטורי לפינוי התחנה ב־2026. בהמשך התברר כי אין אפילו טיוטה מחייבת להסכם.
ומה בנוגע לרפורמה בקידוחי הגז? שרת האנרגיה קארין אלהרר חזרה בה מקביעתה הנחרצת על עצירה מוחלטת של החיפושים אחר מאגרי גז חדשים למשך שנה לפחות, והצהירה בלי להתבלבל על פתיחת הליך תחרות רביעי לזיכיונות של חיפושי גז טבעי בים התיכון.
גם ההישג הגדול ביותר לכאורה - חקיקת חוק שיתווה את מדיניות משרדי הממשלה בטיפול במשבר האקלים, התברר עד מהרה כחוק שסורס מכל תוכן על ידי אגף התקציבים. נסו לדמיין מה היו אומרים זנדברג, מיכאלי, לפיד ואלהרר בשבתם באופוזיציה, על חוק שבו היעדים ניתנים לשינוי כל אימת שלא יעמדו בהם, שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, ושיעדיו הפכו לעלובים בהשוואה ליעדים הבינלאומיים, בניגוד להבטחות מפורשות של ראש הממשלה בפני מנהיגי העולם. מכנה משותף עגום עובר בין כלל המדיניות הסביבתית הנוכחית - ההחלטה לא להחליט, היעדר עמידה על עקרונות ויישור קו עם דרישות משרד האוצר והלחצים הקואליציוניים.
רגע לפני ועידת האקלים של האו"ם בשארם א־ שייח', עתיד הממשלה מעורפל. נראה כי זנדברג, מיכאלי ואלהרר כבר לא תהיינה בממשלה הבאה. את חותמן על הסביבה הן חייבות להטביע עכשיו. ההזדמנות הבלתי חוזרת לתיקון עוברת בתקציב ובחוק ההסדרים הקרוב. אסור להן להפסיד במבחן המנהיגות ולמעול בעקרונותיהן ובאמון הבוחרים. מדובר בחיים שלנו ושל ילדינו.
אלעד הוכמן הוא מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו