ממדים ללימודים: האקדמיה היא הנשק של האזרחות

החוק עבר, אך סערת "ממדים ללימודים" טרם שככה. אז בתור מי שתכף עוברת מלימודים למדים - כלומר אקדמיה בתיכון ואז מתגייסת - יש לי כמה מילים עבורכם. מוזמנים לעבור לנוֹח או לדום, מה שזה לא יהיה, אני לא באמת מבדילה ביניהם. החוק מממן תואר ראשון או שני ללוחמים משוחררים, או למשוחררים מאוכלוסיות מוחלשות.

לא ארצה לדבר על הדוקו־ריאליטי הפוליטי התורן, כי באמת שהוא לא רלוונטי: פשוט תעשו "אבן, נייר או מספריים" ותגיעו להחלטה יותר מהר, כי קלירלי החיילים הם רק תירוץ, חבל שלא חוסכים מאיתנו את הדרמה. מה שכן אגיד הוא, שלעניות דעתי צריך לממן לימודים אקדמיים לכולם: חוק חינוך חינם מגיל 5 עד 25.

ולמה אני חושבת את זה? כי תואר ראשון בשוק העבודה הוא מוצר צריכה בסיסי כמו חלב, כמו קוטג'. ולמה שניתן רק למי שנולד במשפחה נכונה או בתנאי סף נכונים למלגה הזדמנות ללמוד?

תואר הוא לא רק תואר; באופן מהותי, למידה אקדמית מאפשרת מוביליות חברתית. המרחב האקדמי פותח עבור הלומדים אפיקים חדשים למחשבה, הזדמנויות חדשות שלא היו נגישות עד לאותו רגע, והכי חשוב - התלמידים מקבלים זמן יקר בתזמון חשוב, עם אנשים חדשים בעלי תחום עניין משותף, ללמוד איתם והרבה פעמים - מהם.

כך, החיילים משתחררים, מזדכים על המדים והחגור, ובתמורה אנחנו מעניקים להם נשק לאזרחות ולחיים במאה ה־21: תואר, שהוא בעצם כרטיס היציאה שלהם מחייהם הקודמים אל החיים שהם היו רוצים ליצור לעצמם.

עכשיו, אני יודעת מה תגידו - שלא כולם יכולים, שעבור חלק מדובר בבזבוז זמן, ושיש דברים יותר טובים לעשות בתקציב המדינה. אז קודם כל: תפסיקו לבאס, זה לא בריא לעור הפנים. שנית, כשאתם אומרים שזה לא מתאים לכולם, אתם אומרים שקבלת כלים לחשיבה ביקורתית, יצירת מסד של ידע בסיסי בתחומי החיים, ולמידה משותפת עם אנשים בעלי שאיפות דומות, זה לא משהו שחשוב שכל אזרח יעשה?

מי שאומר כך, לוקה בעיניי בצרות אופקים, בפטרנליזם ובגזענות של ציפיות נמוכות. האם פגשתם פעם חייל משוחרר? היש יצור יותר מבולבל מזה? הוא בעצמו עוד לא יודע מה מתאים לו ומה לא, והאקדמיה היא מרחב מעולה להתבלבל. אבל יותר מכל, אוכלוסייה בעלת השכלה בסיסית היא אינטרס קיומי לכל חברה חפצת־חיים. בורות היא השורש הרקוב שממנו נובטים עצי האלימות, הקיצוניות, הניצול והניוון הערכי, התרבותי והכלכלי. יודעים מה? לכו לבדוק מה עושים ילדיו של כל מי שמתנגד להשכלה לחיילים, ומפליג עם כל הנימוקים המטופשים שתיארתי בתחילת הפסקה, ותעירו אותי כשתמצאו אחד שהילדים שלו לא למדו באקדמיה. יש לי תחושה שזה הולך להיות שנ"צ ארוך מאוד.

אם כך, הנשק שאנחנו מעניקים לחיילים המשוחררים הוא האופציה לחשוב. החשיבה מפתחת את התרבות, מרחיבה את הנפש ומאפשרת שיח שפוי יותר. הייתי אומרת שאם לא תהיה תרבות, אז על מה בכלל נילחם? אבל פה כנראה תמיד נמצא על מה. אנחנו צריכים להפסיק לחיות רק על חרבנו ולהתחיל לחיות גם על מוחנו. זאת מלחמה על עתיד המדינה ועתיד החברה.