לאחרונה פורסם כי משרד הפנים סירב לעתירת התנועה הקונסרבטיבית לבג"ץ להכיר בקהילת האבויודאה באוגנדה, לצורך עלייה מכוח חוק השבות. מדובר בקהילה שחבריה גוירו על ידי רבנים מהתנועה הקונסרבטיבית וכעת התנועה דורשת להכיר גם בגיורים שנעשים במסגרת הקהילה.. כרגיל, ישראל הואשמה בגזענות ואפליה, אך האמת היא שמדובר בעתירה חסרת אחריות שעלולה להביא לבסוף לביטול חוק השבות כולו, אם תתקבל.
בשנים האחרונות מתפתחת תופעה מבורכת, של קהילות ברחבי העולם שהולכות ומזדהות עם העם היהודי. דו"ח של משרד התפוצות מעריך שמדובר בפוטנציאל של עשרות מיליוני בני אדם, רובם המוחלט חיים במדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות בדרום אמריקה ואפריקה. לדוגמא, רק בניגריה, המדינה המאוכלסת באפריקה ואחת החשובות שבהן, חי שבט האיבו הטוען כי יש לו קשר לעם היהודי. שבט זה מונה עשרות מיליוני בני אדם.
בעקרון, יש כאן פוטנציאל חיובי לבסיס תמיכה מדיני, בטחוני וכלכלי רחב עבור מדינת ישראל, בקרב מדינות שחשיבותן רק הולכת וגדלה. עד עתה, לא נלוותה לתופעה זו דרישה לעלות לישראל. אך העתירה האחרונה, שנדחתה לבסוף על בסיס טכני אך מובטח כי טענותיה ישובו לפתחו של ביהמ"ש, עלולה להפוך את היוצרות.
כידוע, חוק השבות מאפשר לכל יהודי וצאצאיו, וכן לכל אדם שהתגייר, לעלות לישראל. המדינה ובית המשפט העליון הכירו בעבר בכך שהמציאות הייחודית הזו פותחת פתח לניצול לרעה. לכן, נכון להיום גיור כזה יכול להתקיים רק במסגרת של "קהילה יהודית מוכרת" ולאחר תקופת לימודים ומגורים משמעותית בקרב קהילה שכזו. מכיוון שככלל, "קהילות יהודיות מוכרות" קיימות בעיקר במדינות מפותחות, או לפחות באזורים מפותחים ומבוססים יחסית במדינות עולם שלישי, היקף העלייה לישראל של גרים מקהילות אלו נותר נמוך. אך כעת העתירה מעלה לראשונה דרישה להכיר בקהילה חדשה שחבריה התגיירו בעצמם, במדינת עולם שלישי- כקהילה מוכרת. מרגע שתוכר ככזו, הקהילה תוכל להקים בית דין עצמאי ולגייר אנשים בכוחות עצמה.
המשמעות המעשית היא שבני שבטים החיים במדינות בהן התל"ג לנפש עומד על אלף דולר לשנה, יוכלו להחליט באופן בלעדי וללא פיקוח מי זכאי להגר לישראל – מדינה החברה ב-OECD עם תל"ג לנפש של 40,000 דולר – ולקבל אזרחות מלאה וסל קליטה באופן מידי.
מבלי להכיר לעומק או להטיל ספק בכנות או מחויבות של בני הקהילה הקיימים ליהדות, במדינות בהן ישנם מיליוני אנשים שיעשו כמעט הכול כדי להגר למדינות מפותחות על מנת לשפר את איכות חייהם, ברור כי התמריץ לניצול חוק השבות לרעה בעתיד הוא כמעט אינסופי.
יתירה מכך, גם ללא כל ניצול לרעה, ברור שמדינת ישראל לא תוכל לאפשר לעשרות מיליוני בני אדם שיחלו להזדהות כיהודים לעלות לכאן, בדיוק כמו שאנגליה, פולין או מלטה לא מאפשרות לכל נוצרי בעולם להגר אליהן, על אף שהנצרות נחשבת שם לדת רשמית. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה הפרדת סוגיית הגיור מהזכאות להגר לישראל ובהמשך אולי אף ביטול חוק השבות כולו, וכמובן הסכנה ליצירת פיצול בעם היהודי.
על אף שהמסיונריות זרה ליהדות, בהתנהלות חסרת אחריות ישנם ארגונים ויחידים הפועלים להרחיב ולהפיץ את היהדות תוך גיור כפרים שלמים, מתוך אמונה משיחית או חיפוש הרפתקני אחר שבטים אבודים. בשאיפה להגדיל את העם היהודי ואף את זכאי העלייה, הם עלולים לייצר שבר היסטורי שיוביל לתוצאה הפוכה לחלוטין. חשוב לציין כי תופעה זו איננה נחלתו הבלעדית של זרם כזה או אחר, והוא קיים בקרב הזרם האורתודוקסי אף ביתר שאת. גם אם מאן דהו סבור כי הדרישות המחמירות של גיור אורתודוקסי מקשות על גיור ממניעים זרים או כלכליים, בניגוד לגיורים אחרים, הרי שלא ניתן יהיה לאפשר גיורים מסוג אחד ולא מסוג אחר. כבר בעתירה זו טענה התנועה הקונסרבטיבית כי עלייתם של בני המנשה ודחיית הגיורים שלהם מפלה אותם לרעה.
באופן תמוהה, הסוכנות היהודית משתפת פעולה עם המהלך והחליטה להכיר בקהילה זו ובקהילות מתפתחות נוספות כקהילות מוכרות. העתירה מהווה קפיצת מדרגה מסוכנת ודחייתה מעניקה הזדמנות עבור התנועה הקונסרבטיבית והסוכנות היהדות לעצור ולעשות חושבים. במקום לנסות לכפות את עמדתם דרך בית המשפט, עליהן לנהל שיח עם משרד הפנים בכדי לגבש מדיניות אחראית שתעודד תמיכה בינלאומית בישראל, אך לא מיסיונריות, ופתיחת תיבת הפנדורה של הגירה שלא ניתן יהיה להשיב וסופה כריתת הענף עליהן הם יושבים.
עו"ד יונתן יעקובוביץ' הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית
