בתדרוך עיתונאים ביום שישי דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי לא היתה מוכנה להגיד אם ממשל ביידן רואה בישראל בעלת ברית.
אפשר להבין אותה. אמנם נכון שישראל היא בעלת הברית החזקה והאיתנה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון. אולם, ישראל לא שותפה לדרך שבה מתקדם הממשל. בשבועות שחלפו מאז נכנס הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד, הוא הבהיר שפניו להחזרת ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן, הסכם שמאפשר לטהרן להשיג נשק גרעיני.
מול מצב דומה בתקופת אובאמה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אימץ מדיניות חוץ בעלת שלושה מרכיבים עיקריים. על ישראל לחזור ולאמץ קו מדיניות זאת כיום. המרכיב הראשון הוא הכרה כי אמנם אין תחליף לארה"ב, אולם משמעות הדבר אינה שיש לנסות בכל דרך לפייס ממשל עוין, ההפך. מול ממשל עוין על ישראל להבין שגם כאשר המפלגה הדמוקרטית שולטת בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס, הדמוקרטים אינם מקשה אחת. אמריקה היא מדינה ענקית ודינמית מאוד. לישראל חברים טובים רבים בכל שכבות החיים הציבוריים בוושינגטון ובמדינות הנפרדות בשתי המפלגות. עלינו לעמוד על האינטרסים שלנו באופן חד־משמעי מתוך התייעצות עם כלל הגורמים הרלוונטיים בפוליטיקה ובחברה.
שנית, ישראל צריכה לפעול יחד עם בעלות ברית נוספות של ארה"ב שגישתן לאיראן קרובה יותר לזו של ישראל. בתקופת אובאמה, נתניהו מצא דו־שיח פורה עם קנדה ועם צרפת בין השאר. כיום, הרשימה כוללת גם את יוון, קפריסין ואוסטריה, בין היתר.
לבסוף, ישראל צריכה להרחיב עוד יותר את מערכת הבריתות שלה ולצמצם את התלות האסטרטגית שלה בארה"ב. ישראל אינה המדינה המבודדת, הענייה והחלשה שהיתה לפני 50 שנה. חשוב לצמצם במטרה לשים קץ לסיוע הצבאי האמריקני ולהמירו בשיתופי פעולה בפיתוח מערכות נשק.
חשוב להגדיל את הסחר ואת השותפות האסטרטגית עם מדינות המפרץ בתוך ומחוץ למסגרת הסכמי אברהם. חיוני להגדיל את הסחר ושיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם הודו, יפן, דרום קוריאה וטייוואן. ישראל לא תחליף את ארה"ב כבעלת ברית. אבל היא גם לא יכולה לוותר על הריבונות או על האינטרסים הקיומיים שלה כדי לרצות ממשל שמחויב למדינות שפוגעת בכל אלה. עם מדיניות חוץ המבוססת על היכרות עמוקה של הפוליטיקה והחברה האמריקנית, פעילות מושכלת בקרב בעלות ברית אחרות של ארה"ב, והרחבת הבריתות של ישראל באזור ובמזרח אסיה, ישראל תוכל להתמודד עם מה שמחכה לנו בוושינגטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו