הפגמים ה"פרוצדורליים" בכתב האישום המקורי שהוגש נגד בנימין נתניהו, בני הזוג אלוביץ' ונוני מוזס, הביאו להגשת "כתב אישום מתוקן". כפי שיוסבר בהמשך, הסיטואציה החדשה מאפשרת סיום מהיר של פרשת התביעה השנויה במחלוקת.
כנהוג לומר במקומותינו, "מקורות מהימנים" מספרים לי שגורמים בפרקליטות היו ששים בשלב הנוכחי לסיים את הפרשה בהסדר טיעון מקל ביותר, ובלבד שתחדל צריבתו הקשה של תפוח האדמה הלוהט שהחזיקו קודם לכן בידיהם בשקיקה רבה. אלא שבכיר הנאשמים מסרב לעסקת טיעון כלשהי ועומד על זיכוי מוחלט בשלוש פרשות האלפים.
מעניין להשוות את כתב האישום המתוקן לכתב האישום המקורי. השוחד שקיבל נתניהו לכאורה בתיק 4000 מתואר בסעיף 38. אין מדובר ב"סיקור חיובי" אלא ב"היענות חריגה לדרישות". בנוסח המקורי מדובר על דרישותיו של נתניהו. בנוסח המתוקן מדובר על היענות "לדרישותיו ולדרישות בני משפחתו". המילה החוזרת ונשנית בכתב האישום המתוקן היא שפניות בני המשפחה נעשו "בידיעתו". האומנם ניתן להוכיח זאת? במקור מסתיים סעיף 38 בהפניה לנספח העיקרי של כתב האישום, הכולל 56 סעיפים והעוסק ב"דוגמאות להיענות לדרישות נתניהו". כידוע, דרש בית המשפט "לראות את העצים ולא להסתפק בטענה לקיומו של יער". הפרקליטות סיפקה נספח חלופי ובו 315 "אירועי סיקור" (מתוך אלפים שבהם הוזכר נתניהו בדרך כלל בביקורתיות), שברובם המכריע מדובר בפניות של דוברים, בני משפחה ואחרים, ולא בדרישות של נתניהו.
באשר להאשמה בהפרת אמונים בשלוש הפרשות נצטט את דבריו הנוקבים של פרופ' דניאל פרידמן: "העבירה המעורפלת וחסרת הגבולות הפכה לספינת הדגל של התביעה ובתי המשפט במאבק נגד אישי ציבור". בהקשר קרוב מספרים לי שגורמים בפרקליטות מפקפקים באמינות הפירוט הכספי של שווי המתנות שקיבל נתניהו לכאורה בתיק 1000. נוסף על כל אלה, יש להזכיר כמובן את דברי אנשי הפרקליטות עצמם בעניין האופי התקדימי של קשירת שוחד למערכת היחסים שבין הפוליטיקאים לתקשורת - ובכלל זה של מתנגדים לנתניהו עם אנשי "ידיעות אחרונות" (תיק 2000).
פגם פרוצדורלי מרכזי של הפרשה הוא היעדר אישור היועמ"ש לפתיחה בחקירות כנדרש במפורש בסעיף 17 של חוק יסוד: הממשלה. בית המשפט יכול לנצל את הפגם הזה כדי לחולל נס. אם יבוטל כתב האישום מסיבה זו, ייבלם אולי הדימום העז מהשסע בין תומכי נתניהו למתנגדיו ומהקרע בין מבקרי הפרקליטות לחסידיה. אלה יוכלו לטעון כי "אין כלום כי לא היה כלום", ואלה יוכלו להתמיד באמונתם כי מדובר ב"קריים מיניסטר", שניצל בעור שיניו בשל תקלות פרוצדורליות. הצלקת תיוותר, אך הדימום הקטלני ייעצר.
פרופ' אברהם דיסקין, ביה"ס למנהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
X
