1. כשני שלישים ממשחקיה של מכבי תל אביב העונה ביורוליג היו צמודים (עד 5 הפרש). המאזן: 7 הפסדים ב-10 משחקים. אחרי שני ניצחונות במשחקים צמודים, מי שחשב שהבעיה נפתרה - טעה. אתמול (רביעי) זה שוב קרה.
עם זאת, ההפסד במשחק הצמוד הוא לא הסיפור המרכזי של מה שקרה אמש באולם ״אסטרובל״ בצרפת. אם מכבי היתה מנצחת אתמול את וילרבאן היה זה סוג של גניבה. אלו היו 40 דקות בשליטה צרפתית. ואם מכבי היתה יורדת עם ניצחון, היה זה ניצחון שלא מגיע לה.
2. הסיפור המרכזי של המשחק הוא לא הסיום אלא הפתיחה. מכבי עושה לעצמה מנהג לפתוח לא טוב משחקים. בשני המשחקים הקודמים (הכוכב האדום ובאסקוניה) היא ידעה לצאת מזה, אבל אתמול היא כבר שילמה מחיר.
יאניס ספרופולוס חייב למצוא דרך לפתוח טוב יותר. לא ייתכן שבכל משחק הצהובים ייתנו פור ליריבה. לא ייתכן שהקבוצה לא תשמור מהפתיחה, אלא תתעורר מתישהו. לא בכל פעם אות'לו האנטר יעלה מהספסל ויפתור את הבעיות. אחת האפשרויות לפיתרון יכולה להיות להעלות את יובל זוסמן בחמישייה.
3. זה ניראה ששני הניצחונות הרצופים הרגיעו את מכבי, אולי הרגיעו אותה יותר מדי. גם זהות היריבה, לפני אחרונה בטבלה לפני המחזור, אולי גרמו לה לעלות נינוחה. רמת העירנות והדריכות לא היו שם. אלופת ישראל לא לקחה בחשבון שווילרבאן אולי מוגבלת מבחינת הכישרון, אבל היא הקבוצה הכי אתלטית ביורוליג והיו לה העונה הבלחות כמו ניצחון על ברצלונה. חוץ מזה, לשחק מול האקס שלך זה תמיד מוקש, ונוריס קול היה טוב אתמול (15 נקודות ו-4 אסיסטים).
כשאתה לא מגיע בגישה הנכונה, ההגנה שלך נראית בהתאם. אז מכבי סופגת 30 נקודות ברבע הראשון ו-50 במחצית הראשונה. כל זאת מקבוצה שקולעת 74 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג.
כל זה גורם לכך שבהמשך מכבי רודפת אחרי היריבה, ולמרדף יש מחירים, והכל מסתבך. לקבוצה הביתית הספיקו 3 שלשות בלבד כדי לנצח את מכבי. ככה זה כשההגנה מאפשרת כמעט 70 אחוזים ל-2. על זה נאמר: אין סרט כזה.
הניצחון בבאסקוניה כניראה בילבל את מכבי. הבעיות לא ניפתרו. הפער מהשמינייה אמור עוד לגדול אחרי המשחק בברצלונה ביום שישי, ואסור לשכוח שאנחנו מתקרבים לקו האמצע של היורוליג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו