הנזקים של וירוס הקורונה ברמה הבריאותית והכלכלית קשים מנשוא, אך עכשיו נוסף רובד חדש של פגיעה. המרקם העדין שהיה קיים בין המגזרים השונים בישראל נפגע אנושות, מרקם חיים עדין וטעון פוליטית ורגשית כבר עשרות שנים. המעורבות השונה שיש למגזר הערבי ולמגזר החרדי בחיים הציבוריים היא עובדה. למרות ניסיונות של ההנהגה הלאומית בשנים האחרונות לשפר את המצב ולהעלות את המעורבות שלהם באמצעות הגברת החשיפה להשכלה הגבוהה, השתתפות בתעסוקה והשתתפות בנטל הביטחוני - המצב רחוק משוויוניות.
הייאוש בקרב הציבור הלא חרדי בשיאו, ונראה שמנהיגי החרדים אינם מבינים את הנזק התדמיתי העמוק שנעשה כאן למגזר שלם שאותו הם מובילים. השסע הוא עמוק וייקח זמן רב לתקן את הנעשה. היציאה בפרהסיה נגד ההנחיות על ידי קבוצות מסוימות מערערת כל כבוד וקשר שהיו קודם לכן בין החרדים לבין העולם שאינו חרדי. הציבור הרחב אינו מוכן לשאת על כתפיו את ההתנהגות המחפירה של חלקים מהמגזר החרדי. השליטה הפוליטית המוחלטת של חלק ממנהיגיהם הביאה להתמוטטות של המתווים שהפרויקטור ניסה להוביל. אני קוראת למפלגות השלטון למצוא דרך להפעיל את ההמלצות של אנשי בריאות הציבור ללא לחצים פוליטיים, ולא - המדינה תמשיך בצניחה חופשית של הכלכלה ושל הבריאות.
חייבים להתייחס גם לצד השני של המפה הפוליטית - גם ההפגנות גורמות נזק תדמיתי והסברתי בשלב זה. אף שאין הוכחות לכך שההפגנות מייצרות תחלואה (לפחות לא משמעותית), אין יכולת אמיתית להפריך זאת ולגרום לצדדים שונים במפה הפוליטית להאמין בנתונים. הניסיון הפוליטי לצייר תמונה של תפילות מול הפגנות גורם לזילות בחיי אדם שלהם עצמם.
ההרגשה של הציבור הלא חרדי כיום היא שמנהיגים מסוימים במגזר החרדי נותנים ערך גבוה יותר לערכי הדת והמסורת שלהם, ושהדאגה שלהם מהתרופפות ה"אמונה" בקרב הקהילות שלהם חשובה יותר מהבריאות של כלל אזרחי ישראל. צריך להבין - התנהגות של קהילה אחת משפיעה על יתר האזרחים: החרדים אינם מופרדים משאר העם, נקודות המגע הן רבות, וברגע שהנגיף מתפשט בקהילה מסוימת, הוא מתפשט לשאר אזרחי המדינה, וזה מה שקרה. נקווה שהסגר הנוכחי ימנע את המשך ההתפשטות. שיטת הרמזור שניסתה לטפל בבעיה לא קיבלה תמיכה בעיקר בגלל התנגדותם של פוליטיקאים מסוימים, שוב ערעור במארג החיים המשותפים במדינה.
בניגוד למגזר החרדי, במגזר הערבי המנהיגות יצאה באופן מוצהר בבקשה להישמע להוראות הבריאותיות. במגזר הערבי מספר רב של אנשי מקצוע מעולים מתחום בריאות הציבור פועל רבות כדי להעביר את המסרים ולהסביר את החשיבות של מניעת התקהלויות ועטיית מסיכות, ובאמת הפערים שראינו בתחילת הגל השני בין יישובים ערביים ליהודיים הצטמצם.
אבל חייבים לסיים בנימה חיובית: אם כבר הוטל סגר, בואו נישמע לו וניתן הזדמנות לשיעורי ההדבקה לרדת, כל אחד בקהילה שלו, ונקווה שהממשלה תשקול לשחרר מהסגר בצורה דיפרנציאלית על פי שיעורי ההדבקה ביישובים. נראה לי ששחרור לא דיפרנציאלי ייתפס כעונש קולקטיבי לכל המדינה, והאצבע המאשימה תופנה למגזר שבו התחלואה גבוהה ביותר. רצוי לא להגיע למצב כזה.
בשלב זה היעזרו במה שיש לכם, משפחה וחברים בסביבה הקרובה, צאו לעשות פעילות גופנית, אכלו בריא, השקיעו בבישול בריא והשאירו את הממתקים והחטיפים בצד. נוסף על כך, יש מגוון טכנולוגיות המאפשרות למידה, תקשורת ובידור לתקופה שבה אנחנו בסגר, אז נצלו אותן לטובה. אפשר לעשות שינוי תפיסתי, לא לכעוס על כולם ולהאשים אחרים כל הזמן, לחיות למען עצמך ולנסות ליהנות גם מתקופה מטורפת זו, והעיקר לראות את האור בקצה המנהרה.
פרופ' בראון אפל מבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו