מהתבוננות בנתונים המזעזעים של הימים האחרונים אפשר להתייאש בקלות.
כבר כ־1,000 איש נפטרו מהמגיפה, מאות במצב קשה, ויותר מ־2,000 חולים חדשים נוספו בימים האחרונים. עובדה היא שאנו מובילים בשיעורי ההידבקות ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. היה צריך לקום נביא זעם ולצעוק מעל כל גבעה רמה שעלינו לשנות דרכינו, להפסיק עם כל החגיגות ההמוניות והאירועים הגדולים, לעטות מסיכות ולשמור על היגיינה וריחוק חברתי.
אין זו בעיה של חוסר בנביאים, נביאים רבים פועלים ומנסים בקול ענות חלושה לומר לציבור מה לעשות, אבל חלקים נרחבים בציבור אינם מעוניינים לשמוע. בסיכומו של דבר, ציבורים מסוימים מתעלמים מההמלצות ומחפשים כל דרך אפשרית לעקוף את ההנחיות. נראה שקבוצות שלמות באוכלוסייה איבדו עניין במגיפה, כולל הפוליטיקאים, וחלקים נרחבים מהציבור ממשיכים בחייהם כאילו כלום. חלק גדול מחפשים כל דרך אפשרית להתחמק מהמגבלות שמנסות למנוע או לפחות להוריד את שיעורי החולים.
אנו שומעים וגם רואים סיפורים מסמרי שיער על התעלמות מוחלטת מבידוד, חולים מאומתים יוצאים למקומות ציבוריים, אנשים שצריכים להיות בבידוד הולכים לאירועים המוניים או מסתובבים במקומות ציבוריים שבהם יש אנשים רבים. המשמעות של התנהגות מסוג זה היא המשך הפצת המחלה. יש שתי אפשרויות ושתיהן מדכאות - אחת היא שהאנשים לא מבינים את משמעות מעשיהם. יש לכך הרבה הסברים פסיכולוגיים ולא פסיכולוגיים אך זה עדין מעורר תדהמה, כי לא מדובר באנשים בודדים.
האפשרות השנייה היא שלאנשים פשוט לא אכפת. לא אכפת להם שאחרים יחלו וימותו, והם עצמם מוכנים לקחת את הסיכון, ולכן הם אינם מוכנים לוותר ולו על דבר אחד בחיי היום־יום שלהם כדי למנוע תחלואה של אחרים.
לעניין הרמזור, התעמקות בנתונים שהביאו לקביעת הערים האדומות מלמדת כמה נקודות חשובות: ההבדלים בשיעורי החולים המאומתים לנפש בין הערים מגיעה עד פי קרוב ל־20. המגיפה בפירוש מתרכזת באזורים מסוימים מאוד כמו בחלק מהערים הערביות, לא כולן, ובחלק מהערים החרדיות, שוב לא כולן, ורק במספר קטן של ערים אחרות. אם בודקים את השיעורים בערי השרון לדוגמה, שיעורי התחלואה נמוכים מאוד בהשוואה לערים הערביות או החרדיות אשר נמצאות במרחק לא רב מהן.
עובדה זו רק מדגישה את חשיבות הגורם האנושי והחברתי. אורחות חיים מסוימים וברורים מאוד יצרו את הפערים האלו. לכן ההתנגדות המנהיגים מהערים אדומות להגבלות שיש לבצע בהן, לא מובנת. חוסר מוכנותם להגבלות יגרום לכך שכל המדינה תצטרך להיכנס להסגר.
הניסיון של חלק מהפוליטיקאים לטעון שכולם אשמים במצב אינו מוצדק. בהחלט אפשר לדבר על אוכלוסיות מסוימות המושכות את כל המדינה למטה, ראו הוזהרתם.
הכותבת היא מרצה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה