כְּשֶׁצֶ'רְצִ'יל נִשְׁאַל אָז בַּבְּלִיץ הַגָּדוֹל
עַל קִצּוּץ בַּתַּרְבּוּת "כִּי זֶה לֹא יִתָּכֵן!"
הוּא הֵגִיב בִּשְׁלִילָה וְגַם לַפְּרוֹטוֹקוֹל
"אִם אֶפְגַּע בַּתַּרְבּוּת אָז עַל מָה נִלָּחֵם?"
תּוֹתָחִים רָעֲמוּ, הוּפְצְצָה כָּל הָעִיר
הַמַּשְׁבֵּר הֶעֱמִיק, קֻצְּצוּ הַמָּנוֹת
אֲבָל בֵּין הַחוּרְבוֹת לֹא הִפְסִיקוּ לָשִׁיר
וְגַם הַמְלֶט הִמְשִׁיךְ וְשָׁאַל "אִם לִהְיוֹת".
זוֹ הָיְתָה עוֹד גִּרְסָה עַל יַפָּנִי זָקֵן
שֶׁנִּשְׁאַל מָה יִקְנֶה אִם יַרְוִיחַ שְׁנֵי יֶן:
"בָּאֶחָד אֶקְנֶה לֶחֶם", הֵשִׁיב, "וְאֶחְיֶה!"
"בַּשֵּׁנִי פֶּרַח - וְאָז גַם סִבָּה לִי תִּהְיֶה"
זוֹ תַּמְצִית הַחָכְמָה, הִיא קְדוּמָה כָּאָדָם
שֶׁהִמְצִיא אֶת הָאֵשׁ וְחִמֵּם אֶת יָדָיו
וְאַחֲרֵי שֶׁאָכַל וְרָחַץ בַּאֲגַם
הוּא צִיֵּר עַל קִירוֹת מְעָרָה אֶת חַיָּיו.
אָז בְּרֶדֶת מָסָךְ, מוּל חֶשְׁכַת הַבָּמָה
בְּלִי סְרָטִים, הַצָּגוֹת וּבְלִי עוּד וּפְסַנְתֵּר
בָּא רָעָב מְשֻׁנֶּה שֶׁחוֹדֵר לַנְּשָׁמָה
וְהַלֵּב הַפּוֹעֵם לְאִטּוֹ מִתְיַתֵּר.