הגיע הזמן למפלגה ערבית חדשה

אם שני ראשי הממשלה, ה"בפועל" וה"חליפי", לא יחליטו אחרת - בחירות נוספות נראות כתסריט ריאלי, והן עומדות לתפוס את החברה ואת הפוליטיקה הערבית ברגע מאתגר. אף שהסקרים מחמיאים, ברשימה המשותפת יצטרכו להתאמץ ולהזיע הרבה יותר מהפעמים הקודמות. היא תצטרך לחזור אל הציבור ולבקש את אמונו מחדש, אך הפעם הוא ידרוש ממנה הסברים. בראש ובראשונה, היא תצטרך לנמק את מה שנתפס כטעות הגדולה ביותר, והיא ההמלצה על בני גנץ לראשות הממשלה, המלצה שכמו בדומינו ראלי - המליכה בסופו של דבר את נתניהו. גם סביב חוק טיפולי ההמרה הציבור הערבי סער, וחברי הכנסת הערבים שתמכו או התנגדו או נמנעו - נפגעו קשות בדעת הקהל. 

אלה, יחד עם הפערים הגדולים בעמדות הח"כים, פגעו באמון המצביעים, וכבר נשמעים קולות המבטאים חוסר רצון להצביע בכלל, או לרשימה המשותפת, שחלק מחבריה מואשמים בהפניית עורף למטרות ולאינטרסים של החברה הערבית. לכן, חרף הסקרים, מצב הרשימה המשותפת בפועל אינו מזהיר במיוחד. העובדה שבמהותה היא אינה בקואליציה, כל קואליציה, אך גם לא לגמרי באופוזיציה - מוליכה לאין־מוצא פוליטי: מצד אחד המצביעים הערבים רוצים שנציגיהם יהיו חלק מהמשחק הפוליטי, בכנסת, בקואליציה ואפילו בממשלה, ומנגד, כפי שהרשימה מתנהגת ומתבטאת היום, לא נראה שחבריה הערבים בשלים לכך, ולא נראה שראשי המפלגות הציוניות יכולים להעז לצאת למהלך כה מאתגר ונועז. 

הגיע הזמן למהלך משנה משחק, ולהצגת אלטרנטיבה פוליטית בחברה הערבית. זה מהלך שידרוש גיוס משאבים ותמיכה, אבל עם תשתית מפלגתית חדשה ורעננה החברה הערבית תממש את הצימאון לדמויות ציבוריות חדשות, שיובילו ויסחפו עשרות ואולי מאות אלפי מצביעים.

הקמת גוף פוליטי חדש, המתבסס על הדור הערבי הצעיר, זה שאינו מתבייש לומר "רוצה להשתלב" או "רוצה להיות חלק", עלולה לחולל את המפץ גדול ולשבור מוסכמות. מפלגה שתבטא את האינטרסים ואת הצרכים של הציבור הערבי, המצוי בשלב מכריע של השתלבות גוברת בחיים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים בישראל, תתחיל בשבירת טאבו: הכלה והכרה של המפלגות הציוניות, שבתורן יראו במפלגה הערבית החדשה שותפה טבעית בקואליציה - כמו כל מפלגה אחרת שיכולה להסכים או לא להסכים עם חלק מקווי הממשלה. אין זה אומר שאותה מפלגה חייבת להיות מפלגת לוויין, בדומה למפלגות ערביות שהיו בשנות ה־60 וה־70 קשורות ישירות במפא"י. היא פשוט צריכה להיות פרגמטית.

מפלגה ערבית חדשה, שעשויה להשיג אפילו חמישה מנדטים, כ־170 אלף קולות, יכולה לשנות את כל המפה הפוליטית בישראל ולהביא להקמת קואליציה יציבה יחסית, והחשוב ביותר: לשינוי היסטורי של צירוף מפלגה המתגאה בלאומיות הערבית שלה ובאזרחות הישראלית בעת ובעונה אחת.