שתי מילים מהלכות קסם בשנים האחרונות על פוליטיקאים, משרתי ציבור, עיתונאים ואקדמאים ישראלים: "יהדות התפוצות". בעיניים מצועפות יגוללו דמויות מודאגות בכנסים, במאמרים, בדיונים בכנסת ובמשרד הממשלתי שהוקם במיוחד עבור אחינו שמעבר לים, קינות על נפשו השברירית של היהודי החי בגולה. הם יפרטו כמה חשוב ללטף אותו, להבין את מצוקותיו ולמנוע את התבוללותו. אלו מטרות ראויות לפחות לרוב הדעות, הבעיה מתחילה כשעולה גם הדרישה לתקצב אותן.
רק בשבועיים האחרונים החליטה ועדת התפוצות, העלייה והקליטה של הכנסת להשקיע 20 מיליון שקלים בקהילות יהודיות בחו"ל, והממשלה אימצה מתווה מעורפל למדי "להבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות" שמתווסף לתוכנית ממשלתית שיזם בשעתו השר לשעבר בנט, שאפילו כינה את הקשר הממלכתי עם התפוצות "משימת דורנו". אל הפעילות הזו, שמממנת אזרחים זרים מכספי מסים ישראליים, מצטרפים מסעות פרסום, שליחת מובילי דעה למסעות להכרת התפוצות והפקת משדרי טלוויזיה בסכומים מופרכים ובכסף ישראלי למהדרין.
מצטרפת חדשה לשגעת התפוצות של ישראל הרשמית היא חברת הכנסת הטרייה תהלה פרידמן. בדברים שאמרה השבוע בכנסת תיארה פרידמן כיצד "צריך למכור כליה" כדי ללמוד בבית ספר יהודי בארה"ב, וסיוע של מדינת ישראל עשוי לצמצם את ההתבוללות שנגרמת מכך. בציוץ בטוויטר הוסיפה פרידמן וטענה כי על ישראל הרשמית לשתף את מי שאינם נושאים דרכון ישראלי בהחלטות שמקבלים מצביעים ישראלים: "ישראל מקבלת החלטות שמשפיעות באופן ישיר על יהודי העולם. ראוי להיוועץ בהם", כתבה. "השלב הבא" בשיטת פרידמן יכלול לא רק משלוח כספים מאוצר המדינה למי שבחרו שלא להתגורר בה, אלא גם התייעצות בהכרעות פוליטיות של מצביעים ממדינות לאום אחרות. ספק אם קיימת מדינה ריבונית אחת בעולם שהיתה מסכימה להסדר שכזה.
מצבם של אחינו בתפוצות, ועל כך אין מחלוקת, אינו מהמשופרים, בעיקר אחרי הקורונה. אין חולק על הצורך לסייע ולשמור על קשר ודיאלוג עם כל יהודי. חוץ ממשרד ממשלתי, פועלות גם הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית לצד גופים רבים נוספים. אך עם כל ההזדהות, יהודי הגולה הם אחים, לא אזרחים. הם אינם נושאים בנטל המסים, השירות הצבאי ויתר תלאות היהודים במזרח התיכון. נשמח לקבל אותם אל מתחת לאלונקה הישראלית בחיבוק, אך זה אבסורד לצפות שאזרחי ישראל יישאו אותם על האלונקה.
כלל עתיק וידוע לכל יהודי, ללא קשר למיקומו בעולם, קובע "עניי עירך קודמים". גם אם אינכם חובבי תלמוד, אפשר להסכים כי "אזרחי מדינתך קודמים". הדלת של מדינת ישראל והלב היהודי־ישראלי פתוחים לכל יהודי, הכיס צריך להישאר סגור.
