סיפוח יעמיק את המיתון

שיעור האבטלה בישראל חצה את 20 האחוזים ורמת הפעילות הכלכלית נמוכה זה שלושה חודשים. גם החזרה לפעילות רחוקה מלהחזיר את הכלכלה לרמתה הקודמת. מצב זה מוגדר כמיתון. עד כה, זהו המיתון החמור ביותר בכמות ובהיקף מאלו שידעה ישראל.

בדרך כלל נגרמים מיתונים מירידה חדה בביקוש בשוקי המוצרים. המיתון הנוכחי מזכיר מעט את המיתון שעברה ישראל בשנים 2004-2001, באינתיפאדה השנייה. אז הורגשו נפילה בתיירות, ירידה בצריכה של ישראלים שחששו לצאת למרכזי הקניות, ירידה חדה בהשקעות בשל העלייה באי־הוודאות, ואף ירידה ביצוא בשל מיתון עולמי קל שהתרחש באותן שנים, בגלל נפילת מניות הדוט־קום.

הפעם מופיעים כל הסימנים הללו, אך בעוצמה מוגברת. התיירות נעלמה לחלוטין. ישראלים חוששים לצאת למרכזי הקניות בשל החשש להידבקות. ההשקעות ירדו (אין עדיין נתונים מישראל, אך נתונים מארה"ב מעידים על נפילה חדה בתחום) והיצוא גם הוא קטן בשל מיתון עולמי, שהפעם הוא חזק מאוד.

המיתון הפעם מיוחד לא רק בשל הירידה בביקוש, אלא הוא כרוך גם בירידה בהיצע, בשל העובדה שעסקים רבים לא עובדים, או עובדים בהיקף מופחת. בהמשך הדרך יחזרו יותר ויותר עסקים לפעול, אך הביקוש ימשיך להיות נמוך ויחלוף עוד זמן רב, ייתכן שאפילו שנים, עד שיתאושש. גם אם הוא יתאושש בארץ, הוא יאחר להתאושש בחו"ל, ולכן המיתון העולמי ישפיע גם על ישראל.

והנה, דווקא בתקופה זו, שבה המשק שקוע במיתון עמוק, מבקשת הממשלה לבצע צעד של סיפוח שטחים גדולים, שטחי התנחלויות ושטחים בבקעת הירדן, ובכך מסתכנת כי היא תעמיק ותאריך את המיתון עוד יותר. אודה באמת, אני חושב שהסיפוח הוא צעד רע לישראל מבחינה פוליטית, כי הוא חוסם כל התקדמות עתידית לשלום עם שכנינו. אך ככלכלן, מדהים אותי מדוע הממשלה אדישה להשפעת צעדיה על כלכלת ישראל.

ההתלקחויות של ישראל עם הפלשתינים תמיד גרמו למיתונים משמעותיים. כך אירע במיתון שגרמה האינתיפאדה השנייה שתיארתי לעיל. אך כזה היה גם המיתון ב־1989, לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, ושישראל נחלצה ממנו רק בשל הביקוש שגדל בשל גל העלייה מבריה"מ לשעבר. בשנת 1996, לאחר רצח רבין, חלה הידרדרות של תהליך אוסלו ושל המצב הביטחוני. בעקבותיה נקלע המשק למיתון נוסף, בשנים 1999-1997. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת אותנו כי התלקחויות עם הפלשתינים יוצרות מיתונים.

והנה היום, דווקא כאשר המשק הישראלי נמצא בעיצומו של מיתון עמוק, יוזמת הממשלה סיפוח. זהו צעד שיעורר תגובה פלשתינית נזעמת, שאמנם אין לנבא את עוצמתה, אך ברור כי היא תעמיק מאוד את המיתון הנוכחי, ועלולה להאריך אותו באופן ניכר. האם הממשלה מעדיפה את האינטרסים של המתנחלים על פני האינטרסים של כמעט מיליון מובטלים ישראלים? 

יוסף זעירא הוא פרופסור (אמריטוס) לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר הספר "כלכלת ישראל"