אחרי שנים רבות, הרפורמה בחשמל צוברת תאוצה, ואיתה גם הירידה במחיריו ובשימוש בדלקים מזהמים • ומשבר הקורונה חשף את המנגנונים המתוחכמים של "היד הנעלמה" בשוק ההון
לפחות במשך עשור וחצי ממשלות לא הצליחו ליישם את החלטתן על הגדלת היקף ייצור החשמל הפרטי לפי היעדים שנקבעו כבר לפני כשני עשורים. אלא שהשנה נגיע ל־46% ייצור חשמל פרטי וב־2025 נגיע ל־69% וב־2030 ל־76% - כך אמר השבוע שר האנרגיה יובל שטייניץ, בדיון מעקב אחר הרפורמה בחשמל שהתקיים בוועדת הכלכלה.
הסיבה פשוטה: קודם נקבעו יעדים, אך לחברת החשמל לא היה אינטרס לעמוד בהם. למעשה, נקבע שהחברה תנהל משא ומתן לרכישת החשמל, ולכן היא הציבה תנאים שהשוק לא יכול היה לעמוד בהם והעסקאות סוכלו. כעת, בעקבות הרפורמה, נוצר תמריץ לחברה לעמוד ביעדים.
השר הוסיף כי אף אחד מהיצרנים הפרטיים לא ייצר יותר מ־20%, כך שלא מדובר בהחלפה של מונופול ממשלתי במונופול פרטי, אלא בהפרטה של ממש. לדבריו, מאז הוחלה הרפורמה, לפני כשנתיים, מחיר החשמל ירד ב־8% ומאז 2014 הוא ירד ב־20%. יו"ר חברת החשמל, אלוף (מיל') יפתח רון־טל, אמר כי זו הפעם הראשונה שהוא מציג בפני הוועדה את התקדמות הרפורמה, ולא מסביר למה אין רפורמה. לדבריו, "החברה עברה שינוי גנטי והפכה למעודדת תחרות ורוצה להיות חלק ממנה".
הרפורמה מסייעת גם בהפסקה הדרגתית של שימוש בדלקים מזהמים - בעיקר פחם, מה שמסייע לבריאות הציבור. שטייניץ השיב גם על המחיר הגבוה שחברת החשמל משלמת על הגז הטבעי - 6.5 דולר ליחידת חום ואמר כי המחיר כבר הופחת בהסכם ב־2 דולר, אך לפי ההסכם בשנה הבאה נקבעה בהסכם נקודת זמן שבה יתקיים משא ומתן מחודש על המחיר, ובכל מקרה רק 20% מהגז הטבעי שרוכשת חברת החשמל נרכש לפי ההסכם היקר הזה.
אגב, ההסכם הזה נקבע בלחץ האוצר והרשות לחשמל באותה עת, שהעדיפו להצמיד את מחיר הגז הטבעי למדד המחירים לצרכן בארה"ב, במקום למחירי הנפט באזורנו, מתוך הנחה שבכך ישיגו יציבות מחירים. מיותר לציין שהם גם לא שיערו לעצמם משבר כמו הקורונה, או מיתון עולמי שיביא לצניחת מחירי האנרגיה, מכיוון שהם חתמו על ההסכם בתקופה שבה מחירי האנרגיה שעטו ונראה שכלום לא יעצור אותם.
אז נכון, לא הכל מושלם ברפורמה הזו ועדיין לא ניתן לברך על המוגמר, מכיוון שלא מדובר במודל מושלם. החברה הוסמכה לבנות שתי יחידות ייצור וכל מבנה רכש האנרגיה בעייתי, כפי שאמר לי אחד השחקנים בשוק: זה כמו שהיו מפריטים את שוק התקשורת כך שבזק תיתן לחברות רישיונות. אבל כמו בעניין "תוכנית המאה" - בעניינים סבוכים מאוד שתקועים עשרות שנים מבלי יכולת לקדם פתרון כלשהו, ראוי לעשות שינויים של פשרה מאשר להמתין לפתרונות אידיאליים.
הנפקה, קנייה, רווח
שווי שוק המניות בת"א בחודש ינואר השנה הסתכם ב־834 מיליארד שקלים. בפרוץ המשבר בחודש מארס הוא צנח ב־22% ל־649 מיליארד שקלים, וחודש לאחר מכן הוא כבר התאושש ב־11% ועמד על 722 מיליארד. חלק מההסבר להתאוששות המהירה הזו הוא מנגנון שוק שלפיו 25 חברות הנסחרות בבורסה ביצעו רכישה עצמית של המניות שלהן בהיקף של כ־812 מיליון שקלים.
31 חברות נוספות פרסמו תוכניות לרכישה עצמית של מניותיהן בהיקף של כ־1.7 מיליארד שקלים, כך כתב יובל צוק, כלכלן במחלקה הכלכלית של הבורסה. מדובר בחברות שניצלו את המצב שנוצר במשבר הקורונה, שבו רבים פרעו כספים בקרנות ובקופות הפנסיה והביאו לירידה חדה במניות, עם פרוץ המשבר. כך, חברות שהנפיקו (מכרו) מניות במחיר מסוים, נניח במחיר 100, קנו אותן בחזרה במחיר 80 וכך רשמו רווח הון מיידי של 20.
כמובן שלא מדובר בחברות שהירידות במניותיהן שיקפו מצוקה בחברה, כי אחרת לא היה להן כסף לרכוש את המניות וגם לא היה להן טעם בכך, אם ממילא הן מתרסקות. ברכישה העצמית החברות למעשה תרמו לחזרתו לרמות קרובות לאלה שלפני המשבר. מדובר בהתנהלות מוכרת מהשווקים בעולם - חברות שומרות על מחיר המניה שלהן בכל מיני דרכים
ובכך הן תורמות ליציבות השוק. המשבר הזה חושף בעוד מקרים רבים את המנגנונים המתוחכמים של "היד הנעלמה", שזוכה ללגלוג רב בקרב מי שלא באמת מכיר את הדרכים שבהן השוק עובד.
הראשונים להגיש עזרה למשקי בית ולעסקים היו חברות פרטיות שסייעו באשראי. חלקן, בארץ ובעולם, היו חברות שלא למטרת רווח, כמו "עוגן", שגייסה 100 מיליון שקלים בעקבות המשבר ומקצה הלוואות בהיקף של 350 מיליוני שקלים, גם לעסקים ופרטיים שקיבלו סירוב מהבנקים.
"אנשים חולים כי העסק סגור"
שר המודיעין הנוכחי ושר הכלכלה והתעשייה לשעבר, ח"כ אלי כהן, אומר ל"ישראל השבוע" כי לטיפול האיטי בהזרמת הכספים לסיוע לעסקים יש כתובת אחת: פקידי האוצר. "שר האוצר וראש הממשלה אישרו באופן מיידי חבילת סיוע ענקית של 80 מיליארד שקלים, אך אז החלה גרירת הרגליים מצד הפקידים שלא מיהרו למצוא פתרונות", אומר השר כהן.
לדבריו, לו היה לפקידים באוצר ניסיון מהעולם העסקי, מעבר ללימודים באוניברסיטה, הם היו מבינים טוב יותר את צורכי השוק ופועלים במהירות. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ביקר את האיטיות שבה הכסף הוזרם לשוק. ברור שעסקים לא יכולים להמתין וחייבים פתרונות ביניים יקרים, במקום הסיוע הממשלתי. השר רמז גם לאפשרות שהפקידות באוצר פעלה משיקולים פוליטיים נגד שר האוצר וראש הממשלה, מה שמחדד את בעיית המשילות הקשה בארץ, שקרוב לוודאי תגיע לשיא שידרוש פתרון מבני של ממש.
כהן מבקר נחרצות גם את משרד הבריאות ואת הראייה הצרה שלהם, לדבריו. "גם כשראו שמספר הנדבקים נכנס לשליטה ומספר המונשמים, שממנו הם חששו מאוד, לא הגיע ל־150, הם המשיכו במדיניות מחמירה, מבלי להבין את המחיר שאנחנו משלמים". מבחינת כהן נכון היה לפתוח כבר מזמן, ודאי שהיום, את כל העסקים - אירוח, תרבות ופנאי ותיירות. כמובן שתוך הקפדה על כללי זהירות מתבקשים, אך מבלי לשלם את מלוא מחיר ההשבתה.
"אנשים חולים מהמצב הזה שהעסק שלהם סגור, וכולנו משלמים מחיר שבסופו של דבר הוא הכסף למימון מערכת הבריאות, הביטחון והחינוך בשנים הבאות. נכון לשמור על בריאות הציבור, אבל צריך לראות את התמונה הגדולה", אומר כהן. מבחינת כהן צריך לפתוח מיידית גם את תיירות החוץ למדינות "הירוקות". בהתאם לעבודה שהכינו במשרדו, אין שום בעיה שתיירים מקוריאה, למשל, יגיעו לישראל ומישראל לשם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו