כוונת ישראל להחיל ריבונות על חלקים מיהודה ושומרון מרחפת באוויר כבר חודשים ארוכים, אבל מדינות המפרץ, כך נראה, התעוררו רק בשבועות האחרונים לקול הרעש המטריד. הסעודים, ובעקבותיהם איחוד האמירויות, הצטרפו רק לאחרונה להבעת דאגה ממהלכים חד־צדדיים, ש"עלולים לפגוע בסיכוי להשכין שלום קבע בין ישראל לפלשתינים".
יש סיבות רבות ליקיצה המאוחרת של המפרציות לנוכח כוונת הסיפוח שבפתח. נמנה רק שלוש מהן:
האחת - משבר הקורונה העולמי, שהפיל קורבנות גם בשטחן וחייב התעסקות רבה של המשטרים הערביים בהשלכותיו, לרבות החשש מקריסה כלכלית בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט.
השנייה - ההערכה כי הסיפוח, כחלק מתוכנית המאה של טראמפ, הוא בגדר ביצה שטרם נולדה. הממשל האמריקני עדיין לא הציב את תנאיו, המפה שעליה עמלים המומחים בישראל ובארה"ב עוד לא הושלמה ועד לא מכבר היה ספק אם בכלל תקום ממשלה בישראל שתוכל להוציא את הדברים אל הפועל.
והשלישית - ההבנה כי גם אם יצליחו להתגבר על כל הקשיים ויושלמו ההכנות והרכבת תצא אי פעם לדרך - גם אז לא תישמע יותר מהצהרה פומבית, שתעורר סערה תקשורתית אבל בפועל לא תשנה דבר בשטח.
מה שגרם למפרציות לצאת מעמדת הלא־אכפת־לי ולפרסם התנגדות פומבית למהלך המתוכנן, היו קביעת תאריך היעד בידי ראש הממשלה, לאמור: 1 ביולי, והצעדים שנקטה הרשות הפלשתינית, בפעם הראשונה במעשים ולא רק בדיבורים, בדרך להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל והתנערות מהסכמי אוסלו.
צריך לזכור שהשקט היחסי לאורך שנים בגזרת הסכסוך הישראלי־פלשתיני (למעט ההתלקחויות הספורדיות בעזה) מצד אחד, והתגברות הסכנה האיראנית והאיום לביטחונן של מדינות המפרץ מצד אחר, הם שיצרו מכנה משותף להידברות חשאית בין ישראל למדינות המתונות, שרק הלכה והעמיקה במשך השנים.
יתר על כן. נראה שהפעולות היעילות שנקטה מדינת ישראל לאורך זמן לבלימת ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון, גרמו למפרציות להעז ואף להחצין את שיתוף הפעולה החשאי שלן עם ישראל. צעדים ראשונים של נורמליזציה הופיעו בדמות ביקורי מדינאים ישראלים במפרץ, ביתן ישראלי בתערוכת אקספו בדובאי, שהקורונה סיכלה, ועוד.
מכאן, סביר שמה שגרם למדינות המפרץ לפרסם את הודעת הגינוי לסיפוח המתוכנן הוא בעיקר החשש שהגלגל עלול להתהפך והשקט בגזרת הסכסוך עם הפלשתינים יתחלף למהומות דמים, שאולי יביאו לקריסת הרשות, לכניסת צה"ל לשטחים ולהידרדרות היחסים בין ישראל לבין ירדן ומצרים, דבר שיקשה על המפרציות להחריש ולעמוד מן הצד.
מנגד, צריך לזכור שברית האינטרסים בין ישראל לבין המדינות הללו מול הסכנה האיראנית נשענת על בסיס איתן, וגם אם יחריף המתח ביחסי ישראל עם הפלשתינים, כתוצאה ממהלכי סיפוח, הקשרים מתחת לפני השטח יימשכו. רק ההחצנה בנורמליזציה תיגנז.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו