העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח על פי המדגמים בשלושת ערוצי הטלוויזיה להגדיל את כוחו של הליכוד מ־32 ל־37-36 מנדטים, למרות שלושה כתבי אישום, למרות ביקורת ארסית של כחול לבן, העבודה־גשר־מרצ ואביגדור ליברמן, למרות התגייסות תקשורתית של עיתונאים שהפכו מזמן מפרשנים הגונים ואובייקטיביים לכאלה שכל מטרתם לראות את נתניהו הולך לכלא, זהו הישג ענק.
נתניהו ניצח במאבק חייו על האמון הציבורי. למרות שב־17 בחודש ייפתח משפטו, הוא יוצא מהבחירות בקומה זקופה. ציבור רחב של אזרחים שיצאו מבתיהם כדי לתמוך בליכוד, נתנו קודם כל את אמונם בנתניהו, הם הביעו בכך מחאה נגד האישומים נגדו, נגד המערכת המשפטית והמשטרה ונגד כל הגורמים שהתעלמו מהישגיו הרבים כראש ממשלה, והיה להם העוז והחוצפה לטעון שפעל רק למען עצמו כדי לחלץ את נפשו מהכלא.
לעומת זאת, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ספג כישלון צורב. לכאורה הוא שמר על כוחה של כחול לבן עם 33 מנדטים. אבל הוא, יחד עם חבריו לקוקפיט גבי אשכנזי, יאיר לפיד ומשה יעלון, לא הצליחו לשכנע את הציבור שיש להם את היכולת לקבל לידיהם את השלטון. חוסר הניסיון הפוליטי של גנץ והפרסומים האחרונים בתקשורת על "הממד החמישי" היו בעוכריו.
תוצאות הבחירות על פי הסקרים יקשו על נתניהו להקים ממשלה משום שיש לו תמיכה של 60 ח"כים בלבד מסיעות הליכוד, ימינה, יהדות התורה וש"ס. לעומת זאת, לגוש של המרכז־שמאל יש רק 41-39 ח"כים (כחול לבן והעבודה־גשר־מרצ). גם אם ליברמן יחבור אליהם יש להם 47 ח"כים. בהנחה שגם הרשימה המשותפת תסכים לשתף פעולה עם גנץ הוא יוכל במקרה הטוב להקים גוש חוסם של 60 ח"כים.
דבר אחד בטוח, לנשיא ראובן ריבלין לא תהיה התלבטות על מי להטיל בשבוע הבא את הרכבת הממשלה. נתניהו הוא המועמד היחיד, ויש לו יותר מאופציה אחת כדי להצליח במשימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו