שלטון החוק, גרסת וושינגטון

ביום שלישי השבוע הודיעה יו"ר בית הנבחרים האמריקני ננסי פלוסי כי היא פותחת בחקירה של הקונגרס נגד הנשיא טראמפ לקראת הליך הדחה. הנושא שיעמוד במרכז החקירה אינו החשדות שטראמפ שיתף פעולה באופן אסור עם רוסיה בבחירות 2016, אלא חשד כי במהלך שיחת טלפון שהתקיימה בין טראמפ לבין נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי בחודש יולי, טראמפ ביקש סיוע בחקירת התנהלותו של סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן ובנו האנטר ביידן. 

שבועות לפני השיחה, טראמפ הקפיא סיוע אמריקני לאוקראינה בסך כ־400 מיליון דולר. השיחה נחשפה במסגרת תלונה אנונימית שהוגשה למבקר מערכת המודיעין האמריקני על ידי חושף שחיתות והודלפה לתקשורת.

במובנים רבים, נושא החקירה הנוכחית נגד טראמפ דומה מאוד לחקירות 2000 ו־4000 נגד רה"מ בנימין נתניהו. בשני המקרים, מנהיג פוליטי נחקר בעוון פעילות פוליטית שגרתית. פרשיות 2000 ו־4000 עוסקות בחשד כי נתניהו פעל להשיג כיסוי חיובי בכלי תקשורת באמצעות דין ודברים על בעלי אמצעי תקשורת. במקרים אחרים, כמו פגישותיו התכופות של ח"כ יאיר לפיד עם המו"ל של "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס או 43 חברי הכנסת שהצביעו בעד חוק "ישראל היום", לא נחקרו בחשדות דומים. 

עוד לפני שלוש שנים, ב־2016, ממשל אובאמה פנה לממשלת אוקראינה בבקשה כי זו תפתח חקירה פלילית נגד יו"ר הקמפיין של טראמפ דאז, פול מנפורט. כמו כן, ממשל אובאמה פעל לכאורה גם מול גורמי מודיעין רוסיים כאשר יזם חקירה בנושא קשריו של טראמפ ואנשי הקמפיין שלו עם משטר פוטין. מן הסתם, הדמוקרטים לא דרשו לא שתיפתח חקירה פלילית לסוגיות הללו וגם לא ביקשו להדיח את הנשיא אובאמה. 

התאמצו אבל ויתרו

במהלך כהונתו כסגן הנשיא, ג'ו ביידן היה אמון על יחסי ארה"ב ואוקראינה. כפי שחשף העיתונאי החוקר פיטר שווייצר, באפריל 2014 התמנה בנו האנטר ביידן להנהלת חברת אנרגיה אוקראנית בשם בוריסמה. במשך 16 חודשים בוריסמה שילמה לביידן הבן 31 מיליון דולר. כשהבן נכנס למשרתו הרווחית, שלטונות בריטניה ואוקראינה ניהלו חקירות פליליות נגד החברה. 

לאחר פרישתו ב־2017 ביידן חשף בהופעה פומבית כי במהלך כהונתו הוא התנה מתן מיליארד דולר בערבויות אמריקניות שאושרו לממשלת אוקראינה בפיטוריו של התובע שחקר את בוריסמה. בכך, הביא ביידן לפיטוריו של החוקר. ביידן טען כי התובע היה מושחת. כך שלסיפור הליך ההדחה נגד טראמפ יש שני צדדים, וכלל לא ברור שהצד של הדמוקרטים חזק יותר מצידו של הנשיא. 

ישראלים רבים מביטים בנעשה בארה"ב וסוברים כי מדובר במצב מקביל לזה השורר בישראל. גם שם, כך נראה, נרשמת כניסה כוחנית של הפרקליטות וחקירותיה לחיים הפוליטיים בארץ. אולם זה אינו המצב. 

משפטנים בכירים בישראל ובחו"ל, כגון אלן דרשוביץ ופרופ' אבי בל מאוניברסיטת בר־אילן, טוענים כי החקירות נגד נתניהו הן פוליטיות. לשיטתם, מדובר בפשרנות קלוקלת ומפלה של עבירות הפרת אמונים ושוחד ואכיפה בררנית. שני פגמים יסודיים אלה משחיתים את הליך החקירה, שלא לדבר על הכוונה המדווחת של פרקליט המדינה שי ניצן להגיש כתבי אישום כמעט מייד לאחר קיום השימוע של ראש הממשלה בחודש הבא. 

הליך הדחה של נשיא אינו משפטי, אלא חצי משפטי וחצי פוליטי. טראמפ (מימין) ונשיא אוקראינה זלנסקי // צילום: אי.אף.פי

טראמפ סבל תחת חקירה דומה במהלך השנתיים הראשונות של כהונתו, כאשר נחקר על ידי התובע המיוחד מולר. מולר וחבריו לא הסתירו את שנאתם לטראמפ, ולאורך החקירה גם נחשפו תמלילי וסיכומי המפגשים של החוקרים שבהם דיברו על רצונם להדיח אותו מסיבות פוליטיות. 

אולם בכל זאת, כאשר למרות המיליונים ששפכו על החקירות, מאמציהם העלו חרס. הם ויתרו, והבינו כי הממצאים שהשיגו לא יביאו להרשעה בבית המשפט. זאת ועוד, בארה"ב לא מגישים כתבי אישום נגד נשיא מכהן. אז מולר פרסם את הדו"ח שלו בחודש מארס והלך הביתה.

הליך שהוא חרב פיפיות?

במהותו, הליך הדחה של נשיא אמריקני אינו הליך משפטי טהור, אלא חצי משפטי וחצי פוליטי, ומבוצע על ידי פוליטיקאים נבחרים ולא פרקליטים. מאזן הכוח בין פוליטיקאים שונה בתכלית ממאזן הכוחות בין פוליטיקאי לפרקליט, תהא ההטיה הפוליטית של הפרקליט אשר תהא. 

הסיבה היחידה שפלוסי הודיעה על פתיחת החקירה לקראת הליך הדחה של טראמפ היא כי מולר סירב להמשיך את החקירה הפלילית שלו. כבר שנה שפלוסי הודפת קריאות של חברי קונגרס בסיעתה לפתוח בהליך הדחה, בטענה הצודקת כי מדובר בהימור גדול עם סיכויי הצלחה אפסיים שרוב הציבור האמריקני מתנגד לו. המצב הזה לא השתנה. כך שיותר מכל, העובדה כי פלוסי נכנעה בסוף לסיעה היא עדות להקצנה של המפלגה הדמוקרטית.

על פי סקר של אתר פוליטיקו, בעוד 70 אחוזים מהדמוקרטים תומכים בפתיחת הליך הדחה נגד טראמפ, רק 37 אחוזים מהציבור הכללי סוברים כך. משמעות הדבר היא שכמו שהדמוקרטים לא מסוגלים לקלוט שמחוץ לתיבת התהודה שלהם הציבור אינו תומך בסוציאליזם, כך הם אינם מסוגלים להבין כי הפיכת בחירות 2020 למרוץ סביב הליך הדחה שפסול בעיני מרבית הציבור איננה מתכון לניצחון. 

כדי להוציא נשיא מודח מהבית הלבן יש צורך במשפט בסנאט, שבו שני שלישים מחברי הבית יצביעו בעד הרשעתו. לאור העובדה שיש רוב רפובליקני בסנאט, שמן הסתם לא יתמוך בהרשעה אלא אם כן מדובר בעבירות קשות ביותר, אין כל סיכוי להדחה. 

כדי לרצות את המצביעים הדמוקרטים, פלוסי הסכימה ביום שלישי לפתוח בהליך, שללא ספק יחשוף חשדות לשחיתות חמורה של ביידן ועלול לנקות את טראמפ מכל רבב. הליך זה פסול בעיני רוב הציבור ולא יביא להרשעה בסנאט. כך שרוב הסיכויים שפתיחת הליך ההדחה נגד טראמפ יהיה בגדר חרב פיפיות, אסון אלקטורלי לדמוקרטים בשנה הבאה. 

כמו פלוסי וחבריה, בני גנץ, יאיר לפיד ואחרים בגוש השמאל טוענים כי עצם קיומן של החקירות נגד נתניהו הופך אותו לפוליטיקאי בלתי לגיטימי. באמצעות מסע תעמולה המבוסס על הדלפות פליליות לתקשורת, היועץ המשפטי לממשלה מקדם את הטיעון הלא משפטי שלהם בשם הפרקליטות הפוליטית.

פתיחת הליך הדחה נגד טראמפ על הבסיס הרעוע של שיחתו עם נשיא אוקראינה היא אות לקיצוניות של המפלגה הדמוקרטית. אבל היא גם אות לעוצמת המנגנונים והיסודות הדמוקרטיים בארה"ב. גם אם לוקח להם זמן לפעול, מנגנונים אלה גורמים לפרקליטים פוליטיים לעצור בסופו של דבר באדום. כך שיש לנו עוד הרבה ללמוד מאמריקה. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו