כאשר אישה מתלוננת על תקיפה מינית, כל שכן על אונס קבוצתי ע"י 12 צעירים שיכורים, על רשויות אכיפת החוק בקפריסין, בישראל ובכל מדינה אחרת, להתייחס לתלונה ברצינות ולחקור בנחישות, ברגישות ובהחלטיות. אבל התפנית הדרמטית בפרשת תלונת השווא על האונס בקפריסין, מוכיחה לנו שוב כי עלינו להסתייג מהקריאה להאמין תמיד לכל מתלוננת ומהקביעה שתלונות שווא הן בגדר מדע בדיוני.
קריאה ברוח זו הועלתה בבהירות מדאיגה על ידי פמיניסטיות רדיקליות בזמן השימוע של השופט ברט קוואנו בסנאט האמריקני. קוואנו הואשם על ידי מתלוננת, ד"ר קריסטין בלסי פורד, כי תקף אותה מינית במסיבה לפני יותר מ־35 שנים, עת היו בני נוער. תלונתה התיישנה מזמן, ועדותה לקתה בבעיות שונות, אבל גם חסרה סיוע או ראיות חיצוניות. אפילו חברתה של המתלוננת, שנכחה לדבריה באותה מסיבה, סתרה את דבריה. זה לא הפריע לחברות הסנאט הדמוקרטיות, ביניהן מייזי הירונו מהוואי, לטעון בלהט במסיבת עיתונאים מתוקשרת, כי חובה להאמין לכל הנשים ולדרוש מגברים: "פשוט תשתקו".
לגישה רדיקלית זו יש שותפים גם בתקשורת הישראלית, שהרשיעו את הצעירים הישראלים עוד בטרם התבררו העובדות. ואם היו כתבים כמו רוני דניאל או ברהנו טגניה, שהעזו להעלות ספקות לגבי גרסת המתלוננת, הוכתר סיקורם כשוביניסטי.
חשוב להבין כי גישה זו, האופיינית לפמיניזם הרדיקלי, היא לא פחות מהתקפה בוטה על שלטון החוק במסורת האנגלו־אמריקנית. לכל משפטן, שקיבל חינוך משפטי בסיסי, נהיר כי יסודות החירות של האדם מפני הכוח השלטוני נשענות על ארבעת העיקרים של הליך הוגן: חזקת החפות, הצורך להוכיח אשמה, הזכות לייצוג על ידי עורך דין והחובה של הרשויות לפעול ללא משוא פנים ודעה קדומה. גם קפריסין, בדומה לישראל, ינקה כללים אלה מהמשפט האנגלי הקדום.
כללים ודוקטרינות אלה התפתחו במהלך יותר מאלף שנים של תורת משפט, ונכתבו בדמם ובחירותם של חפים מפשע. דרך ארוכה עשתה הציוויליזציה המערבית מאז משפטי האל של ימי הביניים, שבהם היו משליכים את הנאשם או הנאשמת לנהר או לאש, מתוך הנחה שהאל יאותת על חפותם או אשמתם של החשודים. לא במקרה, הליכים פליליים שאינם מקיימים עקרונות אלו מכונים "הליכי קנגורו", ומבטאים את הרעיון שכמו הקנגורו האוסטרלי המדלג על שתי רגליו האחוריות, כך הם מדלגים ומתעלמים מזכויות הנאשם ומראיות לטובתו, או כי השופט או החוקר "נמצא בכיס" של מישהו.
יש המאמינים כיום שאותות האמת ניכרים במינו של האדם. הם טועים; גברים ונשים עשויים לשקר. אכן, טענות ואישומים על תקיפה מינית מעלים חשש כבד כי יש בדברים ממש, שכן נפגעי תקיפה מינית לא יסכנו את שמם הטוב וכבודם כך סתם. בהתאם, חשוב שהחקירה הפלילית והבירור המשפטי יהיו רגישים ולא יהפכו לתקיפה מינית חוזרת בידי חוקרי משטרה, תובעים, סנגורים ושופטים. אולם מכך לא נובע כי התלונה היא מעל לכל ספק וחשד. המניעים לתלונות שווא עשויים להיות מגוונים: נקמה בבן זוג, סחיטה כלכלית ואפילו מניעים פוליטיים. פעמים אחרות, עשויה התלונה ללקות בקשיים של זיהוי או הטיה אחרת שאינה קשורה לזדון או חוסר תום לב.
כללי המשפט הפלילי אינם מושלמים, ולא תמיד האמת המשפטית שאליה מגיעות רשויות החוק, תואמת את האמת העובדתית. אבל מכך אין להסיק כי מדובר בכללים טכניים, שכן הן מבטיחים כי המסע אחר האמת ייעשה תוך שמירה על דרישות המינימום של חזקת החפות והעדר דעה קדומה טרם בירור התלונה. למזלם של הצעירים הישראלים, רשויות אכיפת החוק בקפריסין נאמנות לחזקת חפות, ופועלות ללא משוא פנים ודעה קדומה.
ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי ופילוסופיה של השפיטה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו