הציונות הדתית עברה משבר פוליטי עם הפילוג שעשו ראשיה בפרישתם למפלגה חדשה, אבל הנה אנחנו בפתחו של פלונטר חדש, משום שכל צירוף של גורמים חדשים יגרום לפרישתם של האחרים. חלקם בשל אי שביעות רצון ממקומם, וחלקם בשל המחלוקת האידיאולוגית האופיינית לתנועות קטנות.
אז מה עושים?
לא רבים יודעים כי מי שהצילו את "איחוד מפלגות הימין" מהתרסקות (כפי שקרה לימין החדש), לא היו המועמדים בעצמם, שהתווכחו על מקומם ממש עד הרגע האחרון להגשת הרשימה - אלא גורמי חוץ: רבנים, פעילי הציונות הדתית, ועדה מסדרת בתוך הבית היהודי ואפילו ראש הממשלה, שהתערב ונידב מקום לח"כ במפלגתו. לא מחלוקות אידיאולוגיות - אלא פרסונליות היו המכשול.
והנה שוב רוקדים הפוליטיקאים על שתי החתונות, האחת: "צריך אחדות כוללת", השנייה: "אני המתאים להוביל את האחדות הכוללת". הפעם, כדאי ששוב תתערב ועדה מסדרת, כדי למנוע מחלוקת פרסונלית עד לרגע הגשת הרשימות.
יחד עם הרצון לאחד - צריך לדאוג שכל "תוספת מטען" תיעשה בהתחשבות במטענים הקיימים, שלא תיטה על צידה ותטבע עוד בטרם הפלגתה. למשל, צריך להוריד מראש התורן את איילת שקד, שהתבצרה שם בתביעה לקבל את ראשות איחוד מפלגות הימין. אחרי שהרב תא"ל רפי פרץ הוזעק, ושוכנע לעזוב את שדה החינוך, לא ראוי לדרוש ממנו לפנות את מקומו. מקורביו טוענים כי עם כל הכבוד להיות שקד חילונית, ליברלית וימנית, הרב פרץ משקף יותר ממנה את הציונות הדתית לאומית והחרד"לית.
הנימוק של דוברי שקד, שלפיו במשאלים היא יותר פופולרית - לא מחזיק מים, משום שבמשאל החשוב ביותר, הבחירות, היא ובנט לא צלחו את אחוז החסימה. זאת ועוד, הירושה שמביאה איילת שקד לציונות הדתית מתוככי הימין החדש, אינה מבטיחה את נדידת כל הקולות לבית היהודי, כי חלק מבוחריה בימין החדש אינם אוהדים את הימין הדתי והחרד"לי, ולכן יש לשער שינדדו למחוזות אחרים. באותו האופן, גם מהצד השני עלולים לצאת קולות מתוך הבית היהודי, שאינם חפצים, נכון להיום, בשקד.
ומה לגבי בנט?
• אם בנט חפץ בהצלחתן של הציונות הדתית ושותפתו, היה ראוי שישחרר מ"אחיזתו" בה ויאפשר לה להתמקם לבדה במקום טוב באמצע בבית היהודי.
• בניגוד לשקד, שלא התריסה כלפי הרבנים, נפתלי בנט הודיע שהוא אינו רוצה מפלגה שכפופה לרבנים. מי שהודיע ביושר שהוא פורש מפני שהוא רוצה מפלגה ללא דעת הרבנים, סימן לחסידיהם הרבים שהוא מתנגדם האידיאולוגי.
• אמירתו של בנט, שבאה מתוך "אמת פנימית" שלו, מהדהדת עד היום בציבור שמכבד את רבניו, גם אם אינו מדקדק במצוות כמותם.
• אותו ציבור רואה בו אחראי למהלך שבו פוצלה הציונות הדתית, והפסידה בעקבותיו 4 מנדטים.
• הדרך הטבעית של בנט היא להתחבר עם מפלגתו של פייגלין, שגם מדבר בשפה דומה. "בלי התלות ברבנים", ביחד איתו סביר שיעברו את אחוז החסימה, כך שסך כל החלקים מימין לליכוד יגיעו לכדי 12 מנדטים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו