בסוף השבוע האחרון לקח לעצמו ח"כ יאיר לפיד הפסקה קלה ממשימתו "למרר את חיי הממשלה", והתפנה להקדיש מאמר לציונות הדתית ב"מקור ראשון", תחת הכותרת: "אתם סמוטריץ'".
כבר בראשית דבריו, מבהיר לפיד כי טענתו "לא מהותית אלא תדמיתית". ואכן, בבליל מילים שטחי, מסביר לפיד לסרוגי הכיפות כיצד פירקו את "גשר העולמות של הרב קוק" והפכו ממפא"ינקים לאנשי גוש אמונים. משם החלה הידרדרות "טרגית" למקום שבו כל חילוני רואה בהם שוביניסטים, מארגני מצעד הבהמות, תומכי שחיתות וחומסי כספי הפריפריה.
בשבתו כמחנך, מסביר לפיד לציונות הדתית למי עליה להידמות, ממליץ על "הכלאה בין חילי טרופר לחנוך דאום" ומזהיר כי יש "להתחיל את התיקון עכשיו, הקרבה לצוק מסוכנת". הכל מתובל בעצות מעשיות וחינוכיות שונות.
הקורא התמים עשוי לחשוב כי אמנם מדובר בקריאה מלב יהודי לאחיו אובדי הדרך. בפועל, מדובר במופע פוליטי ציני, שמטרתו לקושש תמיכה מקרב ציבור שלפיד בז לו יותר מכל, כפי שעולה בבירור מקטע מתוך המאמר המתייחס להתנתקות ולהפגנת ההמונים בכפר מימון שנערכה זמן קצר לפניה.
"רגע מופלא, חד־פעמי, שבו המדינה נוהגת בדורסנות, והציונות הדתית עושה בתגובה את אקט האהבה ההמוני הנשגב ביותר", מכנה לפיד את אירועי כפר מימון ושוכח שגם אז, בצל אותה דורסנות, כתב טורי תוכחה חמורים הרבה יותר על האנשים שבהם הוא נזכר בערגה כיום.
לא רק שלפיד לא ניצל ב־2005, שנת ההתנתקות, את עמדתו ככותב בכיר ופופולרי כדי לזעוק מול המדינה הדורסנית, אלא שהוא - בניגוד להטפותיו הנוכחיות על מלחמה בשחיתות - מילא תפקיד מרכזי באתרוגו של אריאל שרון וברדיפה התקשורתית נגד מתנגדי התוכנית, ובייחוד הדתיים.
"אלוהיכם לא אלוהינו, ארצכם לא ארצנו, חייכם לא חיינו", כתב אז לפיד ב"ידיעות אחרונות", והוסיף: "אפילו גולני לא קורא לכם אחי". להבחנתו, הרוב מרגיש ש"אנשים מקריבים את חייהם יום אחרי יום בשביל המטרות שלכם". עוד הזהיר לפיד שלוחמים "לא ישרתו תחת פיקודכם", וקרא לחרם מסחרי אם תיעצר ההתנתקות. אם כך אכן יהיה, התריע, "נסתובב בתחושה שהרסתם את עתידנו", והבהיר שאף שחמאס הוא האויב, "גם אתם לא בעלי ברית לנו".
שנה לאחר מכן, במאמר שכותרתו "דברים שאי אפשר היה לומר בהתנתקות", הבהיר כי דברי השטנה כוונו לציונות הדתית. בין היתר, הסביר שהדתיים למדו שיעור על מגבלות הכוח של עצמם, וטען כי ההתנתקות מעזה כלל לא היתה מהלך מדיני אלא פנימי: "לאמיתו של דבר, איש לא רצה להתנתק מהם, אלא רק ללמדם שיעור בצניעות ואולי גם בדמוקרטיה".
השיעור נלמד. על אף מאמציו הבלתי נלאים להעביר למחנהו חלקים בציונות הדתית ולסלול בכך את דרכו ללשכת ראש הממשלה, לפיד נכשל. לא הועילו ברית האחים עם בנט או שיבוץ דתיים במפלגה. בניגוד לתפיסתו המתנשאת, הצפה מכתיבתו והתנהלותו לאורך שנים, לא כל חובשי הכיפות הם טיפשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו