ב"גן הדובדבנים", מחזהו האחרון של צ'כוב, שהוא פארסה נפלאה על האצולה הרוסית בסוף המאה ה־19, מאוהבת אניה בפטר סרגייץ' טרומפימוב, המכונה "פטיה", סטודנט נצחי, ששיא חייו כבר מאחוריו.
בשלב מסוים במחזה, כאשר פטיה שם לב למי שעוקבת אחר שניהם כדי למנוע מהם רגעי התייחדות, הוא אומר את המשפט הבלתי נשכח: "וריה פוחדת שאולי נתאהב והיא לא משאירה אותנו רגע לבד. במוח המוגבל שלה היא לא תופסת שאנחנו מעל לאהבה. שהמטרה שלנו היא לעקוף את הקטנוניות ואת האשליות, את כל מה שמפריע לנו להיות מאושרים וחופשיים. זאת משמעות החיים שלנו. קדימה! אנחנו צועדים בלי מעצורים לקראת הכוכב הבהיר שמאיר לנו מרחוק! קדימה! אל תפגרו חברים".
צ'כוב רומז בעצם לצופי ההצגה כי כל מה שנמצא מעל לאהבה נמצא, בעצם, הרבה מתחתיה. מי שחושב שהוא מעל לאהבה פשוט אינו מסוגל לאהוב, ולכן אינו מבין את טעמם של החיים. ואין בכך כדי לומר שאין בעולם האהבה שקרים ובגידות, ואפילו אכזריות ותסכולים, לצד כל מה שנפלא בה.
כך גם בפוליטיקה. מי שמחליט שאין טעם להשתתף במשחק המרכזי של הפוליטיקה - כלומר בבחירות - מי שחושב שהוא "מעל לפוליטיקה", אינו יורד לשורש העניין: האנשים המייצגים אותנו במקומות שבהם מתקבלות החלטות על מסים וחינוך, האנשים שמחליטים אם נצא למלחמה ונקריב, חלילה, את היקר לנו מכל, או אם נעשה שלום, נבחרים רק אחת לכמה שנים, על ידי כל אחד ואחד מאיתנו.
יהודים וערבים האומרים לעצמם השבוע כי לא שווה לצאת מהבית לקלפי, כי "כולם אותו דבר", יודעים עמוק בפנים שזה מדויק בערך כמו לומר ש"כל הבחורים אותו דבר", ש"כל הבחורות אותו דבר", ש"כל היהודים אותו דבר" וש"כל הערבים אותו דבר".
נכון, קובעי המדיניות מוצאים את עצמם לא פעם מול מציאות המונעת מהם למלא את הבטחותיהם, ממש כפי שיש כאלה המציעים תוכניות חסרות סיכוי מלכתחילה. זה נכון שיש פוליטיקאים המנצלים את כוחם השלטוני לטובתם האישית, על גבול החוק ולעיתים אף בניגוד לו, ותמיד יהיו נכונות מילותיו של הלורד אקטון במכתבו לבישוף האנגליקני, שלפיהן דרכו של הכוח להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט.
אבל זו אינה סיבה להימנע מהצבעה; זו דווקא סיבה טובה מאוד להצביע. מי שאינו מצביע, לא משום שנבצר ממנו ולא מתוך פסימיות אובדנית, אלא מתוך רצון למחות נגד פגמיה של הפוליטיקה הישראלית - סופו שהוא תומך בגורמים הפוליטיים המנוגדים לכל מה שהוא מאמין בו, משום שמנע את תמיכתו מן הקרובים לדעתו. קשה אפוא להעלות על הדעת "גול עצמי" מובהק יותר מאי־הצבעה ביום שלישי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו