הסיפור האמיתי מאחורי החלטת משרד החינוך להעביר תלמידי חינוך מיוחד לבתי ספר רגילים הוא כספי. בשנת 2000 אובחנו 894 ילדים אוטיסטים, ובשנת 2018 קפץ מספרם ל־11,145. באותה תקופה נמצאו 2,347 תלמידים בעלי הפרעות התנהגות קשות, ומספרם באותן שנים קפץ ל־17,483. נתונים אלה בלתי נתפסים: לא ברור אם מדובר במגפה שפשטה בקרב צעירים, באבחון יתר או בבעיה אחרת שיש לחקור ולהסביר.
בתוך כך, תקציב משרד החינוך גדל ב־71 אחוזים, ואילו תקציב החינוך המיוחד קפץ ב־138 אחוזים. שיעור גדול כל כך של תלמידים במסגרות החינוך המיוחד הוא יקר מאוד, ותקציב ההסעות הוא נדבך מרכזי בו. מספרם הגדול של התלמידים המאובחנים השפיע על החלטת המשרד להקטין באופן גורף את הפנייתם למסגרות החינוך המיוחד, ולשלב כמה שיותר ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות - בכמה שפחות כסף.
לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים יש יתרונות רבים, ובראשם השארתם בקהילת מגוריהם, השהות עם תלמידים המשמשים מודל לחיקוי וללמידה, ולימודים במסגרת חינוכית היכולה "למשוך קדימה" ולתרום להתפתחותם. רבים מההורים מעדיפים בית ספר רגיל גם מחשש להדבקת סטיגמה.
על פי המדיניות החדשה, מאפשרים להורים בלבד לבחור את מסגרת הלימוד של ילדיהם - וזו טעות. מי שמכיר בתי ספר מקרוב יודע עד כמה להורים קשה להכיר בקושי של ילדם ולהסכים להפנייתו למסגרת לימודית נפרדת. הורה שבנו מאובחן על הרצף האוטיסטי עשוי להרגיש מבוכה בשל דעות קדומות. הורים לילד עם בעיות התנהגות מרגישים אולי שכשלו בחינוך הביתי.
הפניית מספר רב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים למסגרת רגילה, על אף החשיבות הערכית, תמנע מהם את המענה המתאים והראוי להם. הם עלולים ללכת לאיבוד בכיתות צפופות ועמוסות. חמור מכך, הם עוברים לאחריות מורים שלא בהכרח התמחו והוכשרו לתת להם מענה מקצועי.
משרד החינוך מנסה "למכור" את הרפורמה באמצעות פיצוי זול. בימים אלה בתי הספר מקבלים "סל שקלי" ובו עשרות אלפי שקלים כדי להיטיב עם הילדים המשולבים בכיתות הרגילות. הכסף מגיע עטוף במליצות גבוהות כגון "שעות הכלה" והזמנה לבניית "מרחבי הכלה". לא צריך להיות נביא כדי לדעת שלפתחו של שר החינוך הבא מתגלגל תפוח אדמה לוהט. הרפורמה נועדה לחסוך, אבל בחינוך אין קיצורי דרך. הפטנט להכניס ילדים הזקוקים לסיוע ייחודי לתוך כיתות גדולות וצפופות עם "סל שקלים" להכלה, עשוי להתברר כשגיאה בטווח הארוך. לא לחינם מתנגדים הגורמים המקצועיים ומתריעים כי ככה לא בונים רפורמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו