רבי נחמן מברסלב כתב שלכל אדם בתפקיד ציבורי יש יצר התמנות. רצון עז לתפקידי הנהגה, עד שלעיתים נבחרים מעדיפים את טובתם האישית, על פני שליחותם הציבורית.
בימים האחרונים אזרחי ישראל קיבלו שיעור מאלף בהתנהלות נבחרי ציבור, שהדגיש את ההבדל בין אלה שפועלים בשליחות עצמם לבין אלה שמעדיפים אחריות לאומית, על פני שיקולים אלקטורליים זמניים. אביגדור ליברמן זנח את משמרתו אך ורק מתוך הנחה שהמהלך יעזור לו לקושש קולות במחנה הימין. מי שמאשים אחרים בהידבקות לכיסא, מכין בשקידה ריפוד לכיסא שלו לאחר הבחירות הקרובות. הוא רק שוכח שהישראלים לא מתרשמים ממניפולציות פוליטיות. הניצחון התודעתי שבגירוש שר ביטחון מתפקידו, מספק את העזתים בהחלט.
נפתלי בנט ואיילת שקד הוכיחו שהם יודעים להניח בצד את האינטרס האישי ולהעדיף את טובת המדינה. צריך תעצומות נפש לדעת לרדת, ברגע האמת, מהעץ הגבוה שעליו טיפס השר בנט. הם בוודאי צפו את ארטילריית הלעג שתוטח בהם על ידי השמאל והתקשורת שבשירותו. שמאל שתלה כל כך הרבה תקוות שההתפטרות תוביל לפירוק הממשלה.
יש לצפות שהמפלגות המרכיבות את הקואליציה יאפשרו את המשך כהונת ממשלת הימין. במיוחד בימים שבהם נדרשת מנהיגות מנוסה ואחראית המסוגלת לקבל החלטות שקולות ויצירתיות בתוך סדר עולמי מיטלטל. יש להוציא את צה"ל מתגרנות פוליטית. הטענות שמפקדי הצבא עצלים, שלחיילים אין מוטיבציה ושהפצ"ר מנהל את הצבא - שקריות בעליל.
רוב אזרחי המדינה משוכנעים שהחלטות הדרג המדיני התקבלו מתוך שיקול דעת מעמיק ואחריות עצומה. יש לקוות שממשלת הימין תמשיך עד תום הקדנציה, וחיש מהר יתברר האם פנינו למלחמה או למהלכים היסטוריים לקראת הסדרים מדיניים היסטוריים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו