להבין את ההיגיון של האויב

קשה שלא להתעצבן למקרא הראיון ב"ידיעות אחרונות" עם מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר. קשה לעכל את תפיסת עולמו של האיש, שבילה את רוב שנות בגרותו בכלא הישראלי, וחייו ניצלו הודות לניתוח להסרת גידול סרטני ממוחו בבית חולים ישראלי. הוא מצדיק את השימוש באלימות בטענה ש"ההתנגדות החמושה" היא זכות המוקנית בחוק הבינלאומי, ולכן לא חושש מפסיקתו האפשרית של ביה"ד הפלילי הבינלאומי.

העובדה שחמאס נבחר ברוב קולות בבחירות 2006 למועצה הפלשתינית המחוקקת - שנוסדה בהתאם להסכם אוסלו, שחייב בחירות דמוקרטיות - אינה מחייבת אותו, ככל הנראה, להכיר בהסכם עצמו. הוא מעדיף להציג את ההסכם כמזימה ישראלית, שנועדה להבטיח את המשך ההתנחלות בשטחים. אבל חשוב להבין את הגיונו של האויב המושבע הזה, ולבחון אם גם מולו אפשר למצוא דרך למנוע את סבב האלימות הבא, שיגבה משני הצדדים מחיר מיותר.

סינוואר מדבר על הפסקה מוחלטת של האלימות משני הצדדים, תמורת הסרת המצור מרצועת עזה. הוא מתנגד בתוקף לפירוז עזה מטילים ומנשק אחר, אך מבטיח לא להשתמש בהם אם יישמר השקט. הוא מקפיד להדגיש, בניגוד בוטה למחמוד עבאס - הפוסל שימוש בנשק נגד ישראל בכל נסיבות שהן - שגם אם אין הוא רוצה במלחמות, אין פירושו של דבר שלא יילחם.

אך לבד מהדברים האלה, מתגלה סינוואר כמי שלמד את ישראל בהיותו בכלא. הוא יודע לכתוב, לקרוא ולדבר בעברית, ויש לו אפילו מחמאות ליהודים שידעו להמציא ולחדש (לעומת ישראלים המתמקדים בכלי משחית). הוא לא רומז על הכרה בישראל, אבל מוכן להסתפק בגבולות 1967, ואינו מתעלם מהסבל שעובר על הילדים בצד השני של הגבול.

צריך להקשיב לסינוואר, המודה כי בעימות בין ארבעה ילדים עם רוגטקות לבין חיל האוויר המצויד ביותר בסביבה, לא הרוגטקות יגברו. אבל צריך גם לזכור את איומי סאדאת בראשית שנות ה־70 על "שנת ההכרעה", ואת הזלזול בהם מצד גולדה מאיר.

אֵם כל חטאת היתה הסכמתו של רה"מ אריאל שרון לקבל את בקשת הנשיא בוש הבן לאפשר את השתתפות חמאס בבחירות, בניגוד להסכם אוסלו, האוסר את השתתפותם של תומכי טרור בתהליך הדמוקרטי. אבל אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. 

המהלך העדיף כרגע הוא תמיכה ישראלית בממשלת אחדות פלשתינית, שתהיה בת השיח שלנו ואחראית גם לרצועת עזה. היא תדאג הן למניעת אלימות מן הרצועה והן לשיקומה. במצב זה לא תקיים ישראל הידברות עם נציגי חמאס בממשלת האחדות הפלשתינית, כל עוד עמדתם תמשיך להיות כפי שבוטאה בראיון עם מנהיגם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו