מומחי הדיפלומטיה בארה"ב שוברים את הראש בעקבות החלטתו של הנשיא טראמפ לפרוש מההסכם עם איראן. החשש הגדול הוא מכך שבמקום לבודד את איראן, תבודד ארה"ב את עצמה מול האיחוד האירופי, רוסיה וסין, וכי מדינות אירופה יחזקו את קשריהן עם שתי האחרונות במסגרת המאמץ להבטיח שטהרן לא תפרוש מן ההסכם.
איראן תבחן את ההתפתחויות הכלכליות, והיא עלולה להודיע על פרישה רק אם יתברר לה שארה"ב מצליחה לחנוק אותה באמצעות הסנקציות. טראמפ אינו מסתיר את כוונתו כי הצעדים הכלכליים שתנקוט ארה"ב ימוטטו את הכלכלה האיראנית, ואיתה יקרוס המשטר וייאלץ לפנות את מקומו למשטר שלא יראה מטרה בפיתוח נשק גרעיני.
אירופה מכוונת את עיקר מאמציה כלפי החברות הכלכליות הבינוניות, שחידשו את קשריהן עם איראן עם החתימה על ההסכם, ושוקלות את דרכן כעת. לכל ברור כי חברות גדולות מאוד לא יסתכנו בהמשך קשרים, ובוודאי שלא ביצירת קשרים, עם איראן, מאימת ארה"ב. חברות כאלה, המתכננות לטווח ארוך, לא ייטלו את הסיכון שבהחרפת הצעדים האמריקניים מאוחר יותר, ואילו החברות הבינוניות גמישות יותר בפעילותן, ולכן יהיה להן קל יותר לשנות את התנהגותן אם אכן ייפגעו מסנקציות אמריקניות. אבל כדי לשכנע אותן להמשיך בסחר עם איראן או לפתוח ערוץ עסקי מולה, יהיה על מדינות אירופה להבטיח להן ערבויות באשר לאפשרות ההעברות הכספיות, וזה לא יהיה פשוט. לאיראן תצטרך אירופה להבטיח כי מדינות האיחוד ימשיכו לייבא את הנפט שלה, ולהעביר אליה טכנולוגיות חדשות והשקעות עסקיות.
אם יצליח המהלך האמריקני - כלומר הסנקציות על איראן יורחבו, והמצב הכלכלי באיראן יורע - ייווצר מצב שבו בעלות בריתה החשובות ביותר של ארה"ב בעולם פועלות בכל המרץ נגד האינטרס האמריקני, ומשתפות פעולה עם שתי יריבותיה הקשות ביותר - סין ורוסיה - כדי לסייע לאיראן. לכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת, לא רק בתחום הכלכלי אלא גם בתחום המדיני, הקשור כל כך לתחום הכלכלי.
טראמפ עם מרקל ומקרון. להיכן פני אירופה וארה"ב? // צילום: אי.אף.פי
אבל אם תצליח ארה"ב לאיים בצעדים כלכליים על כל החברות שיבקשו להמשיך בקשרים עם חברות איראניות, ואם אירופה לא תצליח לפצות את החברות הללו, תמצא אירופה עצמה בין הפטיש האמריקני לסדן הסיני־רוסי. שתי המעצמות המזרחיות כבר מעורבות מאוד באיראן, והצלחה אמריקנית עלולה להותיר את מדינות האיחוד מחוץ למגרש האיראני, כשיש מתח חסר תקדים ביניהן לבין וושינגטון מצד אחד, ומתח מסוג אחר בינן לבין רוסיה וסין שישתלטו כליל על הסחר עם איראן.
מלחמה קרה חדשה עם קואליציות חדשות? קשה להאמין. אבל מביני דבר טוענים שזה איננו בלתי אפשרי, שהרי הקואליציות נבנות על בסיס מפת האינטרסים, והמפה הזו שונתה ברגע אחד.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הסביר לי כי ההבדל הגדול בין מצבו של העולם בעת המלחמה הקרה לבין המצב כיום, הוא שאז היו כללים לא כתובים במאבק בין המעצמות, והן ידעו כיצד לא להפר אותם ולא לסכן את העולם באמצעות הנשק הנורא שהיה בידיהן לאחר מלחמת העולם השנייה. כיום - לעומת זאת - אין כללים כאלה, ולכן סכנת הזליגה מעימות מילולי לעימות אלים מדירה שינה מעיניו.
כללים חדשים טרם נקבעו, וגם מי שסבור כי טוב עשה הנשיא טראמפ כאשר ביטל את מחויבות ארצו להסכם הגרעין עם איראן, חייב להודות כי מדובר בשינוי טקטוני, כאשר הסכם בינלאומי מופר על ידי המעצמה החשובה (ובעצם, היחידה) בעולם, בלי שנקבע כי הצד השני מפר אותו. העולם מתקשה להבין מה אמור להתרחש כעת. אולי טראמפ יודע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו