הטעם המריר יישכח מהר נוכח הישגה המרשים של ב"ש

1. זו העונה השנייה ברציפות שמכבי ת"א מגיעה על תקן תפאורה למשחק ההכתרה של הפועל ב"ש, אבל הפעם החבורה של ג'ורדי קרויף נראתה הרבה יותר נחושה. מכבי שיחקה על הכבוד, שאפה למנוע מב"ש עוד חגיגה על חשבונה ובאותה הזדמנות גם לקלקל לאלופה את המאזן הביתי המדהים. הודות לבית"ר ההכתרה הרשמית לא נמנעה, אבל במשימה שלה מכבי עמדה.

אחרי הרבה מפגשים שבהם בלטה הנחיתות במוכנות המנטאלית והטקטית לעומת הקבוצה של ברק בכר, הפעם זה נראה הרבה יותר טוב מהצד הצהוב. מכבי סגרה את ב"ש בצורה טובה, לחצה חזק במרכז המגרש ולא איפשרה לב"ש להניע את הכדור ולהגיע בצורה שהיא רגילה לאזורים המסוכנים.

עם חמישה שחקני הגנה ושלושה קשרים במרכז, קרויף יצר פקק גדול שלב"ש היה קשה להשתחרר ממנו. אחרי שעלתה ליתרון המשחק הפך עוד יותר נוח מבחינת מכבי, שהתרכזה יותר בחלק האחורי וגרמה בעיות גדולות לאדומים ביציאה קדימה. 

האורחת היתה קרובה יותר להגדיל את התוצאה מאשר האלופה לחזור למשחק. ב"ש לא יצרה הזדמנות ודאית לשער, והקרדיט כולו להגנה הצהובה. מכבי נהנתה מאוד מחזרתו להרכב של שרן ייני, שהציג משחק נקי מטעויות והוסיף הרבה שקט וביטחון. צריך לציין גם את דור פרץ, שסיפק הופעה יוצאת מן הכלל במרכז המגרש וביצוע מדהים של הבעיטה שניצחה את המשחק. 

המשחק היה מרתק וסיפק קצב נהדר, מאבקים פיזיים ללא פשרות ומעברים מהירים מצד לצד. בב"ש השחקנים המובילים לא היו בשיאם, וכמובן שהפציעה של טוני אווקמה עוד לפני ההפסקה שיבשה לה את התוכניות. במשחק כל כך צפוף, עם התגוננות כל כך מסודרת של מכבי, בכר היה צריך את השחקן שיעשה הבדל בזכות היכולת האישית, אבל הפעם זה לא קרה.

ב"ש לא רצתה לסיים כך את הערב החגיגי, אבל הטעם המריר יישכח מהר מאוד נוכח הישגה המרשים.

2. כשקבוצה שיצא לה כל האוויר מהמפרשים פוגשת קבוצה שבעיקר עוסקת בבדיקת מזג האוויר כדי לתכנן את השיזוף בחוף הים, טבעי שהמשחק יהיה כמו משחק אימון - פתוח, משוחרר ובלי מחויבות במשחק ההגנה.

בית"ר ירושלים הגיעה הערב מול בני יהודה לרצף של 40 משחקים שבהם היא כובשת לפחות שער אחד וזה הישג יפה, אבל את התארים האמיתיים היא איבדה בגלל משחק ההגנה שלה, שהוא הרבה פחות מרשים. הקבוצה הנוכחית של אלי טביב נצמדה למסורת הבית"רית של כדורגל התקפי, אבל במשחק ההגנה, שבו האלמנטים החשובים הם סדר ומשמעת, היא נצמדה לבלאגן ולהפקרות בניהול המקצועי. התוצאה, 3:3, כל כך סמלית לבית"ר של העונה - חגיגה התקפית מצד אחד וחולשה מדהימה בחלק האחורי מן העבר השני.

במובן מסויים העובדה שבית"ר נשארה בידיים ריקות העונה מהווה ניצחון לניהול הספורטיבי התקין והמקצועני. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. בכל מקרה, בדרך הזו בית"ר תמשיך לראות את התארים בורחים ממנה.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו