עוד חזון למועד

לו הרשעת ראש הממשלה בשוחד היתה יצוקה מברזל, לא היה נזקק היועמ"ש לחודשים רבים כדי להכריע בדבר • וכאשר תינתן החלטתו, הסיכויים שבג"ץ יתערב בה במקרה של עתירה - אפסיים • כל עוד סבור בית המשפט כי ההחלטה ניתנה בתום לב, הוא לא ייטה לפסול אותה

דומה שאיש לא ממש הופתע מפרסום המלצות המשטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין. לאחר חודשים שבהם שודר, שוב ושוב, ה"קדימון", הגיע רגע האמת.

אם יש הפתעה מסוימת, הרי היא תלויה לא בעצם ההמלצות להגיש כתב אישום אלא בהיקפן ובתוכנן: בייחוס עבירת השוחד גם לפרשת 2000, גם למילצ'ן ולנוני מוזס, ובחשיפת אחד מעדי המפתח, יאיר לפיד, שעל סמך עדותו מבקשת המשטרה, בין השאר, להביא להרשעת ראש הממשלה. 

כעת עובר הכדור למגרשו של היועץ המשפטי לממשלה. זה יצטרך לבחון בשבע עיניים את הראיות וההמלצות שהונחו לפניו, ולהחליט האם די בהן כדי להגיש כתב אישום שעשוי להביא בסופו של יום להתפטרות הממשלה כולה ולחילופי שלטון בישראל.

לא מעט אנשים מנסים זה תקופה ארוכה להחדיר לתודעה הציבורית את ההנחה שמדובר ב"תיק בטון", שבו הרשעת ראש הממשלה בשוחד יצוקה מברזל, והיא רק עניין של זמן. לו הדבר היה כה פשוט, לא היה נזקק היועמ"ש לפרק זמן של חודשים רבים, שעוד נכונו לנו, כך לפי הצפי, כדי להכריע בדבר. 

עיון בהמלצות המשטרה מעלה תמונה מורכבת הרבה יותר, שבה יש להבחין בין תיק 1000 לבין תיק 2000, ובין החשד לשוחד לבין החשד בעבירות קלות יותר (אך חמורות כשלעצמן) דוגמת מרמה והפרת אמונים, או החוק שאוסר על עובדי ציבור לקבל מתנות. למרות ניסוחם הרחב של סעיפי השוחד בחוק הפלילי, והפרשנות המרחיבה יחסית שהעניקו להם בתי המשפט ברבות השנים, עדיין מוקדם לקבוע האומנם המלצות המשטרה תעמודנה בעינן בסופו של יום.

מכיוון שהראיות עצמן נותרו בשלב זה חסויות, לא נותר אלא להעלות השערות באשר למורכבות התיק וסיכויי ההרשעה בו, על בסיס המידע שכבר הודלף מן החקירה. כל זאת בהנחה שיתברר כי העובדות, הקשרן ופרשנותן, אכן ניצבים על קרקע מוצקה מבחינה ראייתית ומשפטית כאחד. 

ריח שנודף למרחקים

אשר לתיק 1000, על פניה התמונה נראית פשוטה. נתניהו אינו מכחיש לכאורה כי הוא ורעייתו קיבלו במשך שנים רבות סיגרים, בקבוקי שמפניה ותכשיטים משני אנשי העסקים. גם הערכות זהירות מדברות על שווי כולל של עשרות, אם לא מאות אלפי דולרים. 

ההתלבטות המשפטית בעניין זה תתמקד לא בעצם קבלת טובת ההנאה, אלא בהתקיימות שאר יסודות עבירת השוחד: האומנם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין המתנות לבין תפקידו של המקבל, האומנם ניתנו "בכוונה להשיג תוצאה" והאם התקיים היסוד הנפשי הנדרש להתקיימות העבירה.

כפי שכבר הודיעו, נתניהו ופרקליטיו ינסו לשכנע את היועמ"ש כי מתנות אלה ניתנו במסגרת מערכת יחסים חברית רגילה, הנהוגה בין אנשים מסוג המעורבים בעניין, ולא התקיים כל קשר סיבתי בינה לבין הפעולות שמיוחסות למר נתניהו. 

זאת, במיוחד, לנוכח העובדה שהקשר בין השניים החל כבר בראשית שנות האלפיים, כשנתניהו טרם נשא בתפקיד רשמי כלשהו. אם כך יוכח, הרי אפילו אם ריחה הרע של הענקת מתנות בשווי כה רב נודף למרחקים, אין היא עולה בהכרח כדי עבירה פלילית של שוחד. 

על פני הדברים, ייחוס עבירת שוחד לפרשת 2000 מסובך הרבה יותר. זאת, הן בשל העובדה שבסופו של יום נתניהו פעל לכאורה לסיכול "חוק ישראל היום" ואף פיזר את הכנסת בשל כך והלך לבחירות תוך סיכון עתידו הפוליטי, הן בשל העובדה שהעמדה לדין בעניין זה תחייב חקירה - ואולי העמדתם לדין - של עשרות פוליטיקאים אחרים שמקיימים, ובמשך שנים רבות, יחסי "תן־קח" מובהקים עם גורמי תקשורת, והן בשל טענותיהם של נוני מוזס ונתניהו כי איש מהם לא באמת התכוון לקיים את הבטחותיו, והדברים שהוחלפו ביניהם והוקלטו, נאמרו ללא כוונה, ולו ראשונית, לקיימם. 

לא מן הנמנע שבסופו של יום, יוגש כתב אישום, אם בכלל, רק בפרשה אחת ולא בשתיים, ותיתכן גם המרה של סעיפי האישום לעבירות קלות מעבירת השוחד, דוגמת מרמה והפרת אמונים (שהיא כשלעצמה עבירה חמורה, אך קלה מעבירת השוחד), או עבירה על "חוק המתנות". 

יש לזכור כי בהליך הפלילי לא די ב"התנהגות לא ראויה", אלא דרושה התקיימותם של כל יסודות העבירה, לרבות היסוד הנפשי, של מודעות לטיב המעשה והשלכותיו הפליליות, ברמת הוכחה שהיא "מעבר לכל ספק סביר". יתר על כן, בשלב מקדמי זה, המשטרה אספה כבר שלל ראיות ועדויות, שטרם ניתנה לחשודים ההזדמנות להפריך אותן או להעניק להן פרשנות שונה. 

גם העדים שעליהם סומכת המשטרה את המלצותיה, ובהם ח"כ לפיד, יצטרכו לעמוד - אם וכאשר יתקיים הליך משפטי - בפני חקירות צולבות, שתי וערב, שינסו לקעקע את אמינותם, וזאת לצד מתן פרשנות שונה לחלוטין למהלכים שנעשו, כגון קידום הליכי חקיקה בכנסת, או פעולות שונות שנוגעות לעניינם של החשודים במתן השוחד.

השיקול המוחלט

כאשר תינתן החלטת היועץ המשפטי לממשלה - תהא אשר תהא - יש להניח רק בעוד חודשים אחדים, ייחרץ למעשה גורלם של ראש הממשלה ושאר החשודים, באשר לעצם קיום ההליך. תיאורטית, אמנם ניתן לעתור לבג"ץ גם נגד החלטה זו, להימנע מהגשת כתב אישום או להגישו, אך הסיכויים שבג"ץ יתערב בה אפסיים.

למרות עשרות רבות של עתירות שהוגשו בעניין זה, ניתן למנות על אצבעות כף יד אחת את מספר הפעמים שבהן התערב בג"ץ בהחלטות מעין אלה. למרות שלפי הדין ועקרונות היסוד של שלטון החוק גם היועמ"ש, ככל רשות אחרת, אינו חסין מביקורת שיפוטית, נמנע בג"ץ דרך קבע מהתערבות בהחלטותיו. 

"הלכה פסוקה היא שבעניין הגשת אישום פלילי, שיקול דעתו של היועץ המשפטי כמעט שיקול מוחלט הוא. מפאת מעמדו המיוחד של היועץ המשפטי אין אנו מתערבים בהחלטותיו... אם החלטתו מוטעית היתה או לא - לא לנו לקבוע. הכלל הוא, בקליפת אגוז, כי כל עוד סבור בית המשפט כי ההחלטה ניתנה בתום לב ואין בה עיוות מהותי, לא ייטה בית המשפט לפסול את ההחלטה". הלכה משפטית זו מנחה את בית המשפט העליון זה שנות דור, ויש להניח שהיא תעמוד בעינה גם במקרה הנוכחי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו