סוף־סוף מנענע מישהו את אמות הסיפים של אונר"א - תיאטרון הפליטות הגדול בעולם. מתוקף המנדט העקום שהאו"ם העניק לאונר"א עוד בשנות ה־50, מנציח הארגון כבר שנים את הפליטות הפלשתינית. מתוקף אותו מנדט הוא מנוע - ממש כך - מליישב מחדש את ה"פליטים" הללו יישוב של קבע ומשמר את רעיון "השיבה". עכשיו מאיים ממשלו של דונלד טראמפ - לאו דווקא מהסיבה הנכונה - להפסיק לממן את הארגון, "אם הפלשתינים לא ישובו לתהליך השלום". בינתיים, מדובר בהקפאה של מחצית מהתקציב שארה"ב נותנת לארגון בכל שנה.
להבדיל מאונר"א, ארגון הפליטים הכללי של האו"ם UNHCR הוסמך (כפי שראוי) לחסל את הפליטות בעולם. אונר"א, לעומת זאת, הוסמך להנציח אותה, לשפר את תנאיה, לדאוג להמשך קיומה. אין עוד פליטות כזאת ברחבי העולם. האו"ם אינו תובע "זכות שיבה" להינדים שפקיסטן היתה ביתם, או ליוונים שנעקרו מהחלק הטורקי של קפריסין, וגם לא למוסלמים הטורקים שגורשו מבולגריה. עשרות מיליוני פליטים מקהילות ומעממים שונים שוקמו במחוזות מגוריהם החדשים ובנו שם מחדש את חייהם. השפיות, לעומת זאת, נעלמת כאשר מדובר ב"פליטים", סליחה - בצאצאי ה"פליטים" שמבקשים "לשוב" לטבריה, ללוד, לנצרת, לעכו, לרמלה או ליפו.
כאן מדובר בפליטות מתמשכת, כמעט גנטית. היא עוברת בירושה מאב לבן ומדור לדור. הפליטים הפלשתינים המקוריים מנו בין 500 ל־800 אלף נפש, והם הולכים ונעלמים מן העולם. למרות זאת "הפליטות הפלשתינית" משגשגת ופורחת מכיוון שגם הבנים, הנכדים, הנינים ואפילו החימשים יהיו לנצח פליטים, בהגדרה! כך קבע האו"ם. כך הגדיר האו"ם את אונר"א. מה הפלא אפוא שפזורת הפליטים הפלשתינית מונה היום כבר כ־5.5 מיליון איש? ועוד היד נטויה.
בשונה מפליטים בני עממים אחרים, שחדלים להיות פליטים ברגע שבו הם זוכים באזרחות במקומות מושבם, ה"פליטים" הפלשתינים מוסיפים להיות "פליטים" גם אם היו לאזרחים.
אונר"א אמנם עוסק בפעילות הומניטרית, אבל פעילותו דומה מעט לקונצרן תרופות ענק, שמקפיד למנוע מהציבור לעבור לאורח חיים בריא כדי לשמר את רווחיו ואת השפעתו. התרופה ממכרת. גם הפליטות. את אונר"א היה צריך לחסל ו"לחנוק" כספית, בלי שום קשר לשיחות השלום. כל קיומו נועד לשמר את מה שהפלשתינים מכנים "זכות השיבה", או במילים אחרות: חיסולה של מדינת ישראל.
אפילו צאצאי הפליטים הפלשתינים, שאבותיהם התיישבו בעיראק ובשנים האחרונות נקלעו שם למצוקה - אלה שיושבו מחדש בצ'ילה על ידי הארגון הכללי של האו"ם לפליטים - אינם רשאים להשתחרר מפליטותם. רבים מצאצאי הפליטים חיים כבר עשרות בשנים בעושר ובאושר ברחבי העולם, אבל הרעיון הפלשתיני והנהגתו מקיימים 59 מחנות פליטים, בלבנון, בעזה, ביו"ש, בסוריה, בירדן ובירושלים, ולמעשה הם שעבדו לפליטות ציבור פלשתיני גדול, על בסיס האשליה שיום אחד הם "ישובו" לישראל, על גבנו, אל תוכנו, ולמעשה - במקומנו.
הנצחת הבעיה נעשית באמצעות הנצחת הסבל והפיכת צאצאי הפלשתינים, שעדיין מתגוררים במחנות, לכדור במשחק היחיד שהפלשתינים מתעקשים להמשיך לשחק. מיליארדי דולרים מכיסו של האו"ם מוזרמים לאורך השנים כדי להקל את תנאי חייהם של צאצאי הפליטים הפלשתינים, ש"הוקפאו" למעשה במחנות הפליטים. לא חלילה כדי להוציאם משם או לחסל את המחנות.
לא פלא שזכריא אלרא, חבר הוועד הפועל של אש"ף וראש המינהל לענייני פליטים, הגדיר שלשום ב"מקור ראשון" פגיעה באונר"א כ"קו אדום מבחינת הפלשתינים"; גם לא מפתיע שהפלשתינים פנו למדינות ערב שילחצו על וושינגטון להרפות מאונר"א. ללא המיצג הזה, הפלשתינים יתקשו מאד להמשיך להגדיר את עצמם. בלעדי ה"פליטים", מנהיגיהם לא יוכלו להמשיך לתבוע את "חזרתם" לערי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו