קק"ל חייבת לעבור לשוק החופשי | ישראל היום

קק"ל חייבת לעבור לשוק החופשי

עד 1 בספטמבר 2015 היתה בתוקף אמנה בין הקרן הקיימת לישראל לבין ממשלת ישראל, ולפיה ניהלה הממשלה את אדמות הקק"ל, המהוות 13 אחוזים מקרקעות המדינה. אמנה זו חודשה בכל חמש שנים, ומכיוון שלא חודשה לפני שנתיים, סוכם בין הקרן לבין הממשלה כי קק"ל תהיה זו שתנהל את אדמותיה בעצמה, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל. שלשום ביטלה הקרן את ההסכם הזה והכריזה כי מעתה תנהל את אדמותיה בעצמה. בעקבות זאת החליטה הממשלה על העברת חוק, שלפיו 80 אחוזים מהכנסות הקרן מהשבחת קרקעות יועברו לקופת המדינה, ובהחלט אפשר היה להחליט גם על 100 אחוז.

כי איך אפשר להסביר את הניהול הנפרד של הקרקעות - המדינה לחוד והקרן לחוד? יש מישהו שמסוגל להסביר מדוע צריך שתי רשויות ציבוריות לניהול האדמות? יש מישהו שמסוגל להבין איך מתנהל סחר הסוסים הזה, שבו הקרן מציעה לממשלה מיליארד שקלים, והממשלה דורשת שני מיליארד? תמורת מה בדיוק? איך הגיעו למספרים עגולים כאלה? זה החזר חוב? זה מס?

כשכיהנתי כסגן שר האוצר, אי שם במאה שעברה, וישבתי עם ראשי הקרן ועם הדירקטוריון כדי לדון בעתיד היחסים בינה לבין הממשלה, הייתי משוכנע שהקרן חייבת להפוך לחברה רגילה, המתמודדת על מיזמים בתחום איכות הסביבה עם חברות אחרות. אבל מולי עמדה חזית אחידה, רב־מפלגתית, של שומרי כיסאות. 

לא התפלאתי שסגן שר האוצר הנוכחי, הרב יצחק כהן, צוטט אתמול בעיתון זה כמי שמסביר שהיה צריך לסגור את הקרן הקיימת בדיוק לפני 70 שנה, עם קום המדינה. הוא כל כך צודק. הרי הכספים שנתרמו לקרן נתרמו על ידי יהודי העולם, שביקשו לרכוש באמצעותם קרקעות שלא על שמם לטובת החלוצים שיעלו לארץ ישראל ויישבו אותה. בכסף נקנו, עד קום המדינה, כשבעה אחוזים מקרקעות הארץ, וכל מה שצריך היה זה להעביר את הקרקעות הללו לטובת המדינה היהודית שהוקמה זה עתה.

זה לא קרה משתי סיבות עיקריות: ארגונים לא נוטים להתפרק גם אם אין כבר שום סיבה לקיומם, וגם לעובדי הקרן, שרובם ככולם אנשים טובים ומסורים, ציונים בלב ובנפש וגם אנשי מקצוע, לא היתה שום סיבה נראית לעין לוותר על תפקידיהם. הסיבה השנייה היתה שמכיוון שתקנון הקרן הקיימת אוסר החכרת קרקע שבבעלותה למי שאינם יהודים – סעיף שהיה מובן לפני קום המדינה והפך גזעני מייד אחריה – נוח היה למדינה למכור (במחיר שווה לכל נפש) חלק מאדמות המדינה לקרן הקיימת, מכיוון שחוק המדינה לא יכול היה למנוע מסירת קרקעות לערבים, אזרחי ישראל, שאך אתמול היו אויבינו.

נכון שקק"ל עוסקת בייעור ובפארקים, בשבילים ובהקמת מאגרי מים, אבל את כל הדברים הללו יכולות לעשות חברות שלא נהנות מיחס מיוחד. הסיבה העיקרית לכך שהקרן ממשיכה ליהנות ממעמד מיוחד, ו"עושה טובות" למדינה כשהיא מעבירה לה כספים, היא האפשרות למנוע אדמות מערביי ישראל. אחרי 70 שנה אפשר כבר לבטל את קיומה במסגרת הנוכחית ולהורות לה לפעול בשוק החופשי, ללא תקנון מפלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו