ירידת המוטיבציה לשירות בקרבי אמורה להטריד את כולנו ושורש הפתרון תלוי בהבנת הבעיה. בניגוד למה שחושבים, הבעיה אינה בתנאי השירות, והטבות לא יעזרו כאן. אף אחד לא מוכן למסור את הנפש עבור תוספת של חמש מאות שקלים לחודש, ואף אחד לא מוותר על שירות קל"ב והכשרה מקצועית בחיל המודיעין תמורת הבטחה כלכלית כזו או אחרת. אדרבה. אם נהפוך את שאלת השירות הקרבי לכלכלית, רק נוכיח יותר למלש"בים כמה לא שווה באמת להיות קרביים.
כי שירות קרבי זו מסירות נפש, נקודה. לעמוד בשמירות ארוכות, ללכת במסעות מפרכים, להעביר שבועות בשטח, להסתכן במלחמה, להיפצע או חלילה למות. לוותר על תענוגות מגדלי עזריאלי והקריה לטובת שימורי תירס בשמן טונה. מסירות נפש לראות את החברים מבלים בסופי שבוע ומסיימים את השירות עם מקצוע מבוקש, כאשר אתה נאלץ לסיים את הצבא ולממן את עצמך כמאבטח, שהרי זה הדבר היחיד שאותו למדת בצבא.
אדם מוכן ורוצה למסור את הנפש כאשר הוא מאמין בצדקת הדרך ובמה שהוא עושה, כאשר הוא יודע בכל ליבו שמה שהוא עושה מספיק חשוב כדי למסור על כך את הנפש ולוותר על אזור הנוחות. אדם לא מסתער ורץ לתוך האש כי מחכה לו צ'ק שמן, אלא כי חינכו אותו שזה מה שצריך לעשות למען שלמות העם והארץ.
לכן, אם חפצי חיים אנו, על צה"ל להחליף דיסקט. כאשר דיבורים על אהבת הארץ נתפסים כאמירות פוליטיות, אין להתפלא איך מאבדים את המוטיבציה להילחם עבורה. טוב למות בעד ארצנו נאמר, לא בעד פלשתין. כאשר דיבורים על מסירות נפש הפכו לדבר ישן נושן, כי זה לא מסתדר עם שיח הזכויות, הפוסט־מודרניזם, הליברליזם וההגשמה העצמית, אין להתפלא שחיילים יעדיפו שירות ממוזג ומקול"ב על פני מדבר צחיח.
אל תפתו את בחורינו בכסף, הפיחו בהם רוח. אל תשכנעו אותם שזה משתלם, שכנעו אותם בערכים. על יחידת דובר צה"ל לחדול מסרטוני הווי ופאן, ולהפיק ערכות הסברה הכוללות מורשת קרב, גבורה, סיפורי לוחמים בתוספת מנה כפולה של רוח. על יחידת חיל החינוך של צה"ל להבין שעם כל הכבוד לתאונות הדרכים, לסמים, לאלכוהול, לאיכות הסביבה ולכיבוד השונה והאחר, מטרתו הראשונה של חיל החינוך היא להכניס עוז וגבורה בלוחמים, להפוך אותם לשגרירים שיביאו את אחיהם הצעירים אחריהם לשדה הקרב. ספרו להם על גדולי האומה, על יהושע, דוד המלך, יואב בן צרויה, איתן מגבעת התחמושת ורועי קליין. ספרו להם למה הקמנו מדינה וכמה דמים מרובים שילמנו על כך בריבית גבוהה. ספרו להם שרק אם ה' עוז לעמו ייתן – רק אז ה' יברך את עמו בשלום.
הכותב הוא סרן (מיל') בחטיבת הצנחנים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו