מה הקשר בין חנינה אפשרית של אלאור אזריה לפסטיבל פרינג' בנברסקה? • במה נענש עבדאללה מלך ירדן? • את מי מרגיז הפעם הנשיא דונלד טראמפ? • ואיזו בעיה יוצר האשראי של ישראל?
השבוע, עם כניסתו למאסר של אלאור אזריה, התחילו הדיונים, חלקם ברשתות החברתיות, האם יש להעניק לחייל היורה חנינה. ככל שיתרבו דיונים אלה, צפויות לצוץ - כמו פטריות אחרי הגשם - עצומות של אנשי הפוזה המכנים עצמם "אנשי רוח": הם יקצינו את הבעת הפנים המיוסרת, שמשדרת כאילו כל הסבל ביקום נפל עליהם, ויקראו לרמטכ"ל לא להיכנע ל"רחוב המתלהם".
זה כמובן לא יעצור כאן. מייד יגיעו המאמרים, ובאחת ההצגות תהיה הפסקה "ספונטנית" ודרמטית, כמחאה על החנינה (אם תהיה כזו), והגרבוז התורן יעשה שימוש במילה "התבהמות". בעיתון "הארץ" תתפרסם העצומה התורנית של "אנשי הרוח" ובעיקר הצלצולים, ורשימת החתומים הצפויה:
משורר, שיאשים את החנינה בפגיעה במוזת הכתיבה שלהם; אמנית מיצג, שתדמה חתיכת פלסטיק תעשייתית לתעשיית "ההסתה" נגדם; במאי, שסרטו על הרעות החולות של צה"ל מועמד לפרס הראשון בפסטיבל באיים המלדיביים; מחזאי, שמנסח כרגע את קונספט העיצוב המהפכני של הבמה בהצגה הראשונה שלו, שמועמדת להשתתפות בפסטיבל הפרינג׳ בנברסקה; והשטרנהל התורן, כי תמיד יש שטרנהל תורן. וכמובן, לכל החותמים יהיה מכנה משותף, מעבר לכך שהם מגדירים עצמם "אנשי רוח" - המתנגדים האלה להענקת חנינה לאלאור אזריה תומכים בשחרורו של הרוצח הסדרתי מרואן ברגותי.
הכאילו־אנשי־רוח הצבועים, שמתנגדים לשחרורו של חייל שחיסל מחבל שניסה לרצוח אבל תומכים בשחרורו של רוצח סדרתי, מזכירים סיפור שנמצא בכרך הראשון של כתבי רבי אלתר דרויאנוב זצ״ל (בעריכה קלה):
חסיד התפלל בדבקות עצומה - נאנח, זעק ונופף בידיו. שאל אותו אחד המתפללים: "אולי תוכל בבקשה להסביר לי, את מי אתה מנסה לרמות? את האל? הוא הרי יודע מי אתה באמת. את שאר המתפללים? הם הרי מכירים אותך. אלא מה, אתה מנסה לרמות את עצמך, ומה החוכמה לרמות טיפש?"
קיבל את המגיע לו
עבדאללה מלך ירדן הגיע השבוע לרמאללה ונפגש עם מחמוד עבאס. נראה לי שאפשר להפסיק לנסות למצוא דרך לנקום בו על המתיחות האחרונה. הביקור ברמאללה נראה לי כמו עונש מספיק.
הנשיא מסתכסך
אחת הקבוצות בחברה האמריקנית שיש לה בעיה קשה עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה״ב, היא הקבוצה הגדולה והמכובדת עד מאוד של חובבי החייזרים. זאת, כיוון שהנשיא האמריקני קיצץ לחלוטין את הפרויקט מימי קודמו, הנשיא ברק אובאמה, פרויקט שכינויו סט״י, ראשי תיבות באנגלית של "חיפוש אחר תבונה חוצנית בחלל".
הפרויקט הזה עסק עד לאחרונה בתשדורות לרחבי היקום בתקווה שאי שם יימצאו יצורים שיקלטו את התשדורות מכדור הארץ, וינסו לשדר אלינו בחזרה משהו מצידם. למרבה הצער, אחרי יותר מעשר שנים, לא נתגלו תוצאות כלשהן. אז או שאין חייזרים, או שיש חייזרים אבל אין להם רדיו. קיימת גם האפשרות שיש חייזרים ושגם יש להם רדיו, אבל לא בא להם לדבר איתנו.
העניין הזה מחבר אותנו לידיעה אחרת שהתפרסמה לאחרונה, על שתי בינות מלאכותיות שנוצרו בארה״ב, מעין רובוטים שהם בעצם תוכנת מחשב היושבת על חומרה של זיכרון. הבינות המלאכותיות הללו ניצלו את שעות הפנאי שלהן והמציאו שפה משלהן, והחלו לשוחח בה כדי שמפעילי המחשבים לא יוכלו להבין על מה הן מדברות.
כאשר קראתי על הפרשה הזו, הבנתי טוב יותר את ההורים שלי זיכרונם לברכה. גם אצלם היה משהו כזה. קראו לזה "יידיש". לפיכך, למדענים שמנסים לפצח את שפת הרובוטים, הייתי ממליץ לבדוק אם האינטליגנציות המלאכותיות מדברות בעצם ביידיש. אגב, ההורים שלי לא היו היחידים שדיברו בשפה שהסביבה שלהם לא הבינה. קחו כל גיליון של עיתון "הארץ", לא משנה איזה, ותגלו שם אנשים שמדברים בשפה שרק הם מבינים.
בכל מקרה, המיליונים שהוצאו על מאמצים להידבר עם חייזרים, הזכירו לי סיפור שמופיע בכרך השני של כתבי רבי אלתר דרויאנוב. וזה הסיפור (בעריכה קלה):
אדמו"ר מפורסם בא לשדליץ (עיר במזרח פולין. מהמאה ה־17 ועד השואה, היו רוב תושביה יהודים). מייד החל העם להביא לו פדיונות (תרומות) ולבקש עצות וברכות.
למחרת נכנס אצלו הרב ברוך מרדכי (ראש הישיבה בעיר במאה ה־18), וכשראהו האדמו"ר, התמלא קורת רוח שאדם גדול כזה בא לקבל את פניו, ומפני הנימוס שאל: "למה טרחת?"
ענה הרב ברוך מרדכי: "רציתי לראות במו עיניי ממש, כיצד יהודי ירא שמיים לוקח כסף סתם כך, בלי לתת תמורה".
להתחיל לצרוח
תוך התעלמות מאמצעי התקשורת שלנו, השבוע העלתה חברת "סטנדרד אנד פורס" את דירוג האשראי של ישראל. בין הנימוקים שהופיעו בדו"ח היתה הערכה, שתחת ההנהגה הנוכחית המשק הישראלי יוסיף להפגין ביצועים מהטובים בעולם, והנהגת ישראל תמשיך להשכיל להכיל את הסיכונים הביטחוניים ולמנוע הסלמה. אין ספק שדו"ח שכזה מחייב את האלדד־יניבים להחריף את הצעקות על המצב הכלכלי הנורא שלנו. אפשר גם במוצ"ש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו