מה לנו כי נלין על התיאטרון האנגלי המעלה מחזה אנטישמי, אם לאור הזרקורים, בערוץ השני, באחת התוכניות הנצפות ביותר, שודר מערכון אנטישמי? המחזאית האנגלייה קאריל צ'רצ'יל יכולה היתה לשאוב עידוד ואף לקבל השראה מעמיתיה הישראלים.
הכוונה היא למערכון "משפחת המתנחלים" בתוכנית שחתמה את העונה השישית של "ארץ נהדרת". המערכון הוצג כקומדיית מצבים מטורפת מהסוג הידוע לחובבי הז'אנר בטלוויזיה. הכותרת היתה "הטלוויזיה הלאומנית מציגה: כולם שונאים את רבין".
"משפחת המתנחלים" היא בליל סטריאוטיפי שעיקרו דיוקנאות יהודים המוצגים כפשיסטים במקרה הטוב וכנאצים במקרה הרע. על קיר הסלון מתנוססת כמובן תמונתו של יגאל עמיר, והאויבים הם חיילי ישראל שבני המשפחה מכינים מרק חומצה וצואה כדי להטיח בפניהם.
נעימת הפתיחה נלקחה מהסיטקום הזכור מסוף שנות ה-70, "בועות", שבמוקדו עמדו שתי משפחות מטורפות ומשרת שפוי אחד, שחור כמובן. אל הנעימה צירפו קול ששר בסגנון אריאל זילבר, שמאז המאבק על גוש קטיף והתייצבותו נגד העקירה הפך למושא הגחכה ושנאה בולט בתוכנית.
אז מה היה לנו: משפחה מטורפת וגזענית המוצגת כמשפחה טיפוסית לכלל המתנחלים, משרת פלשתיני מעונה המשמש קרש גיהוץ, מתלה כביסה ומטרה לירי מצד הסב, חייל צה"ל הסופג עביט שופכין ונורה בסופו של דבר על ידי הסב המטורף וכמובן, יגאל עמיר ויצחק רבין כתאומים סיאמיים המסמנים עבור יוצרי "ארץ נהדרת" מאז תחילת דרכם הטלוויזיונית את שני המחנות הפוליטיים היריבים בעם.
שבועות ספורים בלבד עברו מאז המלחמה שבה עמדו במרכז תשומת הלב הציבורית האוהדת חיילים וקצינים מתנחלים והורים מדהימים, אף הם מתנחלים, שבניהם נפלו או נפצעו בקרב, ודיברו על הקרבה ועל אומץ להגן על הבית גם במחיר נורא. באותם שבועות נמנעה על פי רוב התקשורת ממנהגה לציין כי מדובר ב"מתנחלים" וציינה רק את שם היישוב.
האהדה שצברו המתנחלים ביחד עם התפכחות תושבי דרום הארץ וצפונה מחזיונות ההבל המדיניים שרקח השמאל עבורם בשנים האחרונות היו כנראה לצנינים בעיני יוצרי "ארץ נהדרת" ואלו שבו לדוש בסטריאוטיפים האנטישמיים הידועים ולהעלות על המוקד את המכשפות שהשבט הלבן ירא מפניהן יותר מכל: המתנחלים ויחד איתם כלל המחנה השמרני. המונח "ציד מכשפות" אינו פראזה ריקה אלא נושא בעל ערך דתי, והנה ציד המכשפות שבמערכון. כמו במעשה איזבל ונבות (מלכים א, פרק כא) המתנחלים מואשמים בעדות שקר על ש"בירכו" אלוהים (כלומר, קיללו אותו) ולכן עליהם למות.
ואכן, המערכון מציג את ההשקפה הקבועה שלפיה המתנחלים הם האשמים בכל תחלואינו. הם, ולא המדינה (הכוללת, כזכור, גם את השמאל הישראלי שתוכניותיו המדיניות הביאו לדרדור מצבם החברתי והכלכלי של הפלשתינים) עסוקים בדיכוי, בעינוי ובהרג. יתרה מזאת, הירי על פלשתינים חפים מפשע עשוי להוביל גם לירי על חיילי צה"ל. אגב, המתנחלים במערכון דוברים עברית במבטא אמריקני מוחצן, כלומר הם אינם מכאן, לא משלנו, הם לא ישראלים אמיתיים, אלא יבוא זר ומטורף.
כאמור, אלי פיניש מציג פלשתיני העובד בבית משפחת המתנחלים ומשמש קרש גיהוץ וקולב חי לתליית כביסה. קשה להתעלם מהסמליות שבתנוחת קולב הכביסה: הערבי הסובל מוצג כשזרועותיו פשוטות לצדדים בתנוחת צליבה בעוד שהאם המתנחלת "נועצת" בזרועותיו אטבי כביסה והסב המטורף יורה בו.
הנה, באחת, השתחררו הדימויים העיקריים ביחס לסכסוך כאן: הצלוב האמיתי של הארץ הזאת הוא הפלשתיני בעוד שהצולב הוא היהודי, כלומר המתנחל. הנה פרשנות מעניינת של אנשי "ארץ נהדרת" למיתוס העקדה: אברהם עוקד את ישמעאל (זו הפרשנות המוסלמית המסורתית), כלומר היהודי עוקד והפלשתיני נעקד (זו הפרשנות השמאלית, שבמקרה או שלא, חוברת לתאומתה המוסלמית).
ואני תוהה: האם זו אינה אנטישמיות-
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו