בפגישות החירום של ראשי המדינות האירופיות בשל המשבר הכלכלי העולמי, הוחלט כי האיחוד האירופי יזרים 30 מיליארד ליש"ט בהלוואות לעסקים הקטנים. בשורה חדשנית וחיובית זו מגלמת בתוכה הבנה כי בסיס החוסן הכלכלי שלנו נמצא דווקא בקרב עסקים קטנים בגודלם.
השפעתה של הכלכלה העולמית לא פוסחת גם על ישראל. עסקים קטנים ובינוניים עלולים למצוא עצמם בקרוב תחת סכנת סגירה, אלא אם יקדימו במהרה תרופה למכה. במציאות כלכלית שכזו, כשסימני המיתון כבר נותנים את אותותיהם - המגזר העסקי מתכנס בתוך עצמו, מקצץ, מייעל ונפטר מעודפים מיותרים.
ההיגיון האינסטינקטיבי גורס כי עסקים גדולים הם השורדים בשעת משבר, אך לא כך הדבר בהכרח. דווקא עסקים קטנים ובינוניים יכולים לנצל את התנודות השליליות במשק ולמנף אותן לטובתם, להבדיל מעסקים גדולים וכבדים, שכן ההסתגלות שלהם בעת משבר כלכלי מהירה יותר. כך, למשל, בעל עסק בתחום הקמעונות יכול לשנות את תמהיל מוצריו וחברה טכנית יכולה להתמקד במתן שירותים אחרים מבעבר. גמישותם מאפשרת להם יכולת תגובה מהירה, גם ללא צעדים קיצוניים.
במקביל חשוב שהמדינה תעניק רשת ביטחון ותמיכה לעסקים קטנים ובינוניים כפי שעומד להיעשות באירופה. עסקים אלו סובלים מקיומם של קשיים בעיקר בתחום המימון בימים כתיקונם, ובימים קשים אף ביתר שאת.
אם לא נדע לתמוך בהם כעת, הנזק יגדל. יכולת המימון של עסקים גדולים גבוהה יותר מאחר שעומדות לרשותם מספר דרכי גיוס מגוונות: הבנקים, הציבור וגופים מוסדיים, באמצעות איגרות חוב.
לעומת זאת, עסקים קטנים ובינוניים תלויים בהונם העצמי, בבנקים ובמדיניות האשראי של הבנק כלפיהם בלבד. מכאן שמערכת היחסים עם הבנק היא קריטית.
מנתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, עולה כי סך ההלוואות לעסקים אלו יורד מרבעון לרבעון ולכן על המדינה לקיים מנגנון תומך, מוגדל יותר, למתן הלוואות עבורם כדי שיצליחו להתרכז בשמירה על יציבותם ואף להתפתח גם בעת משבר. רצוי כי במגירה ממשלתית כלשהי כבר מוכנה עבורם תוכנית חירום תומכת שתיתן להם אורך נשימה.
מבחינת העסקים הקטנים והבינוניים, ביכולתם לצמצם נזקים עתידיים אם רק יאמצו לעצמם נוהלי חשיבה לטווח ארוך. עליהם להגדיר מחדש את התוצאות הרצויות שהם מעוניינים להשיג בתקופה זו, לפתוח את הדו"חות הכספיים של העסק ולהפגין שליטה גבוהה יותר בהוצאות ובהכנסות. במיוחד חשוב להימנע מהוצאות מיותרות ולבצע תכנון מס מוקפד ומעודכן.
לעסקים הקטנים והבינוניים אין הפריבילגיות שיש לעסקים גדולים: תקרת אשראי גבוהה, משרות מטה הניתנות לצמצום ואפשרות להלוואות גבוהות. משרדי הממשלה והשלטון המקומי חייבים להבין כי בעת הנוכחית האחריות לישועה מוטלת גם על כתפיהם.
הכותב הוא רואה חשבון, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו