ההבדל במכבי ת"א מתחיל על הקווים

1. משחק העונה לא ייזכר בזכות רמת הכדורגל. מכבי ת"א כבשה שער מהיר וירדה להתגונן; הפועל ב"ש, ללא מפצח הבונקרים שלה מאור מליקסון ובתוספת יכולת ירודה של אנטוני נוואקמה, אוביידו הובאן ובן שהר נראתה אובדת עצות. בסופו של ערב, שער אחד של מכונת השערים האיסלנדית של מכבי הצליח להחיות את האשליה של קרב אליפות שיימשך עד הסוף. יש לזה משמעות אדירה לעניין, לאוהדים ולתקשורת. בפער של 11 נקודות כבר אפשר היה לעבור לאינטריגות של כדורגל החופים. מאזור התעשייה פולג אל חוף פולג.

2. השחקנים של ב"ש השקיעו במשחק כל כך הרבה אנרגיה מיותרת במלחמות עם צוות השיפוט, שאם היו ממירים אותה לחשמל אפשר היה להאיר איתה את כל תל אביב לשבוע. בלט בתחום: אליניב ברדה, שהצליח לקבל כרטיס צהוב נדיר כשחקן ספסל, ואולי סידר לברק בכר את האליבי המושלם כדי לא לתת לו אפילו דקה אחת במשחק העונה ולהעדיף על פניו את ניב זריהן.

מעבר לקרבות עם השופט הראשי, זיו אדלר, מישהו בצוות המורחב של ב"ש צריך לטפל בניהול הכעסים של ג'ון אוגו. ראשון לכל תיקול, הראשון שמנסה לריב ואתמול ניצל מאדום אחרי שאדלר והשופט הרביעי גל לייבוביץ' הצליחו לפספס מה שראו גם בשורה האחרונה ביציע - דריכה מכוערת על גבו של טל בן חיים ששכב פצוע. מעניין אם תובע ההתאחדות יגיש כתב אישום נגד אוגו על סמך צילומי הטלוויזיה. 

3. כשמסתכלים על מכבי של אתמול לעומת זו של המשחק בטרנר בסיבוב הקודם, ההבדל מתמצה באיש על הקווים. ארבלדזה, שהיה קפוא ושמרן, לעומת קרויף, ששינה לגמרי את פני הקבוצה. הצהובים התחילו בלחץ אדיר וגבוה שהוביל לשער הניצחון, ובמחצית השנייה נסוגו ותקעו את ב"ש בלי רעיונות, עד כדי שלא הגיעה למצב כיבוש איכותי אחד במשך 90 דקות. נתון לא שכיח בקבוצה של בכר. תסתכלו גם על השיפור העצום ביכולת של אלי דסה, שאצל המאמן הקודם נראה רע כל כך. 

4. האם האשליה של מאבק אליפות באמת קיימת? הכל תלוי, בסופו של דבר, בב"ש. פער חמש נקודות הוא משמעותי הרבה יותר ממה שחושבים, ואם ההפסד אתמול היה רק מכה קלה בכנף של הקבוצה מטרנר, מאבק אליפות אמיתי נקבל כנראה רק בעונה הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו