המאגר הביומטרי - סכנה לפרטיות ולחירות אזרחי המדינה

השר אריה דרעי הכריז כי המאגר הביומטרי יהפוך להיות קבוע ומחייב כדי למנוע גניבת זהות ויצירת זהויות כפולות, הפוגעות בביטחון אזרחי ישראל. מעטים חולקים על חשיבות הצורך למנוע זיוף זהות, אולם הרעיון כי ישראל תרכז את הנתונים הביומטריים במאגר נתונים מרכזי מעורר חשש כבד.

לישראל "היסטוריה" של כשלים בהגנה על נתוני אזרחיה. ב־2006 הופיעו נתוני מרשם התושבים המלאים, הכוללים פרטים אישיים, מספרי זהות וקשרי משפחה של מיליוני ישראלים ברשת לאחר שנגנבו על ידי עובד חיצוני שהעניק שירות למחשבי המשרד הממשלתי האחראי. ב־2010 התברר כי מאגר נתוני הכלבים של משרד החקלאות מאפשר גישה לזיהוי בעליהם וחשף את כתובתם, מספרי הטלפון ופרטים נוספים. במשך תקופה לא קצרה היה אפשר ללא כל כישורים מיוחדים לאתר פרטים חסויים של בעלי 380 אלף הכלבים שנרשמו במאגר, ובכללם את פרטיו האישיים של יו"ר ועדת הכלכלה שאישר את הוספת הטלפונים הפרטיים למאגר.

הסיכונים שלהם חשופים מאגרים ביומטריים מוכרים בכל העולם. התנועה לזכויות דיגיטליות, שעותרת לבג"ץ בעקבות החלטת השר דרעי, פירסמה בעבר כי מאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקני נפרץ ויותר מ־20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי מדינה דלפו, לאחר שיאהו, ebay וגופים מוגנים אחרים נפרצו אף הם. אז כיצד אפשר, אם כך, להגן על הזכות לפרטיות ועל ביטחון האזרחים בלי להפוך את אמצעי ההגנה לסכנה בפני עצמה? לסוגיה זאת פתרון אחד בלבד, והוא ביטול המאגר. 

אפשר להנפיק תעודות שבהן מידע ביומטרי המאמתות את פרטי הבעלים, ללא צורך במאגר מרכזי. אפשר גם לפרק את המאגר לחלקים, כפי שהציע פרופ' עדי שמיר, מבכירי מדעני המידע. משמעות יישום מהלך זה היא הגנה חלקית, שכן בעת דליפת המאגר הביומטרי או פריצתו, לא יתאפשר לחשוף את המידע ולקשור בין זהות אדם לנתוניו הביומטריים. הצעתו של שמיר אומצה על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע והוצגה בפני כל המשרדים הנוגעים בדבר, אולם התעלמות הרשויות ממנה מובילה למסקנות עגומות לגבי העתיד הצפוי לנו.

כאשר מתחיל המכבש הביורוקרטי לנוע וליישם את הפרויקט, אנו מסתמכים על ההצהרות החיוביות על הגברת הביטחון, אך התוצאות עלולות להוות סכנה גדולה בהרבה לחירות ולפרטיות האזרחים מהסכנה שאותה נועד הפרויקט למנוע. חיוני לזכור כי אלו לא רק דליפות, תקלות, רשלנות ומעשים פליליים שלהם פגיעים כל מאגרי המידע בעולם, אלא גם, חלילה, יצירת הפיתוי והגולם שישמש שלטון אוטוריטרי ודיקטטורי, אם חלילה יוקם כאן ויפנה נגד האזרחים. במדינה שאינה מוגנת על ידי חוקה ומסורת מבוססת של הכרה בזכויות אדם, ראוי להתרחק מיוזמות מסוכנות אלו.

הכותב הוא מנהל מרכז איין ראנד בישראל וממייסדי התנועה הליברלית החדשהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו