ערבות הדדית: האור שבתוך החושך

גל השריפות וההצתות של הימים האחרונים קרע לכולנו את הלב. 28 אלף דונמים שעלו באש, בניינים שנשרפו כליל, יותר מ־75 אלף אנשים שפונו מבתיהם ומראות מזעזעים של זיכרונות מפויחים שלא ישובו עוד. כולנו בכינו מול המסכים אל מול מראות ההרס, וכולנו מיהרנו להציע עזרה לקרובים ולחברים שגרים באזורים שעלו באש.

עם ישראל נמדד בשעות הקשות האלו, ושוב הוא לא מאכזב. ראיתי בתי ספר שמיהרו להכין חבילות ממתקים וציוד ללוחמי האש במטות הכיבוי השנים, ממלאים את החבילות בגרביים, וזלין, טיפות עיניים ועוגות שאפו האימהות. ראיתי מרכזי תרומה שקמו בחיפה וקלטו מצרכים וכלי בית שתרמו התושבים באזור, מתנדבי עמותות בעלי חיים שיצאו לנסות לעזור לחיות הבית וחיות הבר שנלכדו בלהבות, בעלי צימרים שהציעו לינה בחינם למשפחות המפונות, אזרחים שהגיעו למטה הכבאות וההצלה בחיפה עם ציוד ואוכל ללוחמים, קמפיינים לגיוס כספים לשיקום מוסדות שנשרפו כליל ומשפחות בכל רחבי הארץ שפתחו את ביתן וכיסן כדי לסייע לנפגעים. 

ולצד טרור ההצתות ואותם בני עוולה שניסו להעלות מדינה שלמה בלהבות, ולצד אלו שחוגגים את אותן הצתות, צצה גם שותפות גורל שאי אפשר להתעלם ממנה - בין יהודים וערבים שחיים כאן יחד, במראה מחמם לבבות של עזרה וסיוע. תושבי אבו גוש ונטף שסייעו לנפגעים; מסעדות ערביות בחיפה שסגרו את המקום כדי לחלק מנות פלאפל לצוותי הכיבוי; תושבי שפרעם, עכו ונצרת שפתחו את ביתם לתושבים יהודים וערבים; ראשי רשויות ערביות שגינו את מעשי ההצתה הללו; וצוותי הכיבוי הפלשתיניים שהגיעו לסייע לישראל בשריפות, כשם שישראל סייעה להם בשריפות בשטח הרשות.

השריפות העצומות הללו הדגימו לנו איך שנאה שניטעת בלב של אדם אחד מציתה יער שלם, אבל הן גם הדגימו לנו איך כל אסון שפוקד את העם הזה רק הופך אותנו לחזקים ומלוכדים יותר. כמו בכל מלחמות ישראל, כמו במצב המתוח עם הטילים בעזה, כמו בימי הקטיושות שנחתו על תושבי הצפון, עם ישראל לא נשאר אדיש ומראה שאכפת לו. אימהות שמגיעות עם סירים של אוכל למוצבי חיילים, אזרחים שמציעים טרמפים למי שצריך וחברות ששולחות ערימות של מוצרים לאזורי הסיכון - ככה נראה עם ישראל בשעת צרה.

פוסט אחד שפירסמתי בפייסבוק ובו בקשה לתרומות למרכז הכיבוי וההצלה בחיפה הביא לגל של טלפונים עם הצעות לעזרה. כל כך הרבה אנשים התקשרו, שנתבקשתי לערוך מחדש את הפוסט ולהסיר ממנו את מספר הטלפון ולציין במקומו כתובת. מבול של טלפונים הומטר על מטה הכיבוי וההצלה, שעה שאלה עבדו ימים ולילות בין הלהבות.

מחמם את הלב גם הסיוע שקיבלנו מכל רחבי העולם; ארה"ב, אוקראינה, יוון, איטליה, קרואטיה, רומניה, טורקיה, ירדן, מצרים, קפריסין, צרפת, ספרד ורוסיה - כולן שלחו מטוסים לסייע בכיבוי השריפות. 

הימים האחרונים המטירו אסון על כל עם ישראל, אבל אסור לנו לרגע לשכוח גם את הרגעים שחיממו לכולנו את הלב והזכירו לנו שבתוך החושך הגדול תמיד יימצא קצת אור. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו