לוחמי האש: קיבלנו את הזכות להציל | ישראל היום

לוחמי האש: קיבלנו את הזכות להציל

המאבק בשריפה בזכרון יעקב נמשך יותר מיממה, שעות של קרבות. זה היה מבית לבית, מחצר לחצר, ממבנה למבנה, והכל כדי להציל כמה שיותר רכוש. אנחנו מבינים מה המשמעות של אדם שחרב עליו עולמו כאשר הוא רואה שכל רכושו עולה באש, וזה לא קל.

בנימה אישית, אני יכול לומר שעבודת הכבאי היא הרבה מעבר לעוד עבודה, כזו שמביאה פרנסה הביתה. העבודה שלנו היא שליחות אמיתית. שלא כמו אמא הרצה להציל את בנה כאשר הוא בצרה, כאן מדובר באדם זר אשר יעשה הכל באלטרואיזם מוחלט למען אדם זר אחר, אולם הזרות הזו לא תגרע מתחושת האתגר הגדול והסיפוק. היכולת להציל את חייו של מישהו - אם משריפה, אם מתאונה או בכל מקרה אחר - היא זכות השמורה רק למתי מעט. ועל כך גאוותנו. 

כבאי הוא כבאי 24/7, גם מעבר לשעות העבודה הרשמיות. הוא חי את זה בחייו הפרטיים, גם כשהוא בנופש בחו"ל. ההזדהות עם המקצוע היא מוחלטת. להיות כבאי זה אומר להיות רגיש לצורכי הזולת, לדעת לשים את טובתו של הכלל לפני טובתנו אנו. כבאי הוא זה שירוץ פנימה למקומות שאדם נורמלי בורח מהם. אלה כל מיני דברים קטנים, שבמקרה חירום יכולים לשנות את המצב לחיים או למוות.

אנחנו, משפחת הכבאים בארץ ובעולם, רואים את עצמנו פחות כיחידת עילית ויותר כידיד לעת צרה לכל אזרח. חשוב שכל אזרח יידע שיש לו על מי לסמוך. שברגע שהוא מרים את השפופרת ומחייג - יש מישהו בצד השני שייתן לו את המענה הכי טוב ומקיף שאפשר.

מקצוע הכבאות מוערך פחות מסיבות רבות ומגוונות שחלקן נעוצות בעבר, אבל אנחנו עמלים יום־יום, שעה־שעה, לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר, כמו שאנחנו יודעים. בדרך כלל אחרי ימים כמו אלו שעברו עלינו אנחנו זוכים לתהילה שהיא אמנם קצרת מועד, אבל אני יכול להעיד שבזכרון יעקב נתקלתי בהרבה אהבה. באבא ובילדה הקטנה שלו, בת 8, שבאו אלינו כשסיימנו לכבות את האש בבתים אחרים ברחוב שלהם, עם עוגת שוקולד וכיבדו אותנו. הם עברו אחד־אחד, כבאית־כבאית, וכיבדו אותנו. בחיוך. בהכרת תודה. זה היה מרגש. אתמול הגיעה קבוצת נשים מבת שלמה עם שקית של שפתונים נגד יובש. המחוות האנושיות הקטנות הללו - יפות בעיניי. הנה, יש מישהו שמעריך את מה שאתה עושה.

אני כותב את הדברים אחרי יותר מ־30 שעות עבודה רצופות, בלי לראות את הילדים, את הבית, בלי לראות מקלחת, כשהעיניים שורפות מהעשן, והשרירים תפוסים, והשפתיים סדוקות מהרוחות המטורפות ששם. ועדיין, הטעם המתוק של האנשים הטובים הללו משכיח את כל העבודה הקשה שלנו.

לכן העבודה שלנו היא שליחות לכל דבר ועניין. אנחנו לא שוכחים לרגע שאנחנו משרתי הציבור. והזכות הזו שניתנת לנו להציל אדם באשר הוא והיכן שהוא - אין סיפוק גדול יותר ממנה. 

הכותב הוא קצין כיבוי אש ודובר מחוז חוף טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו