הקרב הגדול על הבית הלבן נמצא על סף ההכרעה, והשיח הציבורי, המתנהל בין המתמודדים, רווי בהתלהמות ובמתקפות חריפות על אופיו, התנהלותו ולעיתים גם מדיניותו של היריב. תשומת לב מועטה יותר הוענקה עד כה למסכת נוספת של גורמים, שהשפעתם על תוצאותיו של המירוץ עשויה להיות מכרעת. במרכזם ניצבת סוגיית המחויבות של קבוצות חברתיות שונות להשתתף בתהליך ההצבעה והבחירה של הנשיא ה־45. הגם שבחירתו של נשיא (או נשיאה) חדש למעצמת־העל האמריקנית היתה אמורה להיות אירוע עתיר חשיבות עבור "העם הבוחר", וזאת על רקע ההשלכות הפנימיות והבינלאומיות מרחיקות הלכת של המדיניות החדשה שתעוצב בוושינגטון, בפועל קיימים סימנים לכך ששיעור ההצבעה ב־8 בנובמבר ימשיך להיות נמוך באורח מביך.
בחינה של כל מערכות הבחירות לנשיאות במאה האחרונה מצביעה על כך שרק בארבעה מקרים (האחרון ב־1964) חצה שיעור המצביעים את רף ה־60%. במילים אחרות, אף שבמהלך עידן זה פקדו את האומה האמריקנית התרחשויות דרמטיות מטלטלות ואף טראומטיות לא מעטות, שנצרבו עמוק בתודעה הלאומית והטביעו חותם על אופייה ועל התנהלותה (דוגמת ההשתתפות בשתי מלחמות העולם ובמלחמות וייטנאם ועיראק, והשפל הכלכלי הגדול), לא באו זעזועים ושברים טקטוניים אלה לביטוי בקלפי בכל הקשור להיקף ההצבעה.
כך, למשל, בנובמבר 2012, רק 55% מכלל בעלי זכות הבחירה הצביעו בפועל, ואילו ב־2008 עמד שיעור ההצבעה על 57.5%. מדובר בכיסים עמוקים של ניכור, אדישות, ייאוש וחוסר אמון לגבי יכולתו של הבוחר להשפיע באמצעות הצבעתו על דרכה ועל התנהלותה של אומתו. בייחוד אמורים הדברים לגבי קהילות מהגרים בתחילת דרכן במולדת החדשה ולפני שעברו תהליך סוציאליזציה והפנמה של ערכי התרבות הקולטת, ולגבי קבוצות מיעוטים (ובמרכזן השחורים), שחקיקה מפלה וביורוקרטיה מתנכלת מנעו מהן - או הקשו עליהן - בתקופות שונות למלא את חובתן האזרחית.
בתוך קווי מתאר מסורתיים אלה של התרבות הפוליטית האמריקנית, קיימת בכל זאת שונות בין המפלגה הדמוקרטית ליריבתה הרפובליקנית. המפלגה הדמוקרטית, שהתגבשה כמפלגת מיעוטים בשנות ה־30 על רקע השפל הכלכלי הגדול, שילבה בצל קורתה האידיאולוגית קשת רחבה של קבוצות אתניות וחברתיות. בה בשעה היה המחנה הרפובליקני מצומצם יותר בהיקפו מזה הדמוקרטי, אך, למעט חריגים מעטים, התאפיין בלכידות פנימית ובנכונותו להתגייס לדגל ביום המבחן. גם היום, על סף ההכרעה, באים הבדלים בין־מפלגתיים אלה לכלל ביטוי.
למרות קיומה של תשתית דמוקרטית רחבה של תמיכה במועמדותה של הילארי קלינטון, ספק אם חלק הארי שלה יתייצב בהמוניו בקלפי ביום שלישי. נהפוך הוא, התמונה המסתמנת היא של אפתיה, במיוחד בקרב הקהילה השחורה ובקרב הציבור ההיספני. יתרה מזאת, בבחירות 2012 רק כ־48% מקרב המצביעים ממוצא היספני מילאו את חובתם האזרחית. אף שלא פחות מ־66% מכלל הבוחרים השחורים הגיעו לקלפי לפני ארבע שנים, והעניקו כ־93% מקולותיהם לנשיא אובאמה, ההערכות הן ששיעורי ההצבעה הפעם, עבור מזכירת המדינה לשעבר, יהיו נמוכים בהרבה.
לעומת זאת, לאחר שהשבר בין הממסד הרפובליקני לבין מחנה תומכיו של דונלד טראמפ אוחה במידה רבה בשבועות האחרונים, סביר להניח ששיעור ההצבעה בקרב חברי המפלגה הרפובליקנים ואוהדיה יהיה גבוה בהרבה בהשוואה למחנה היריב. אם, על רקע פערים התחלתיים מובנים אלה ברמת המוטיבציה והמחויבות, יתאפיין יום שלישי הקרוב במזג אוויר סגרירי וסוער במיוחד בחלק, לפחות, ממדינות המפתח, אזי עשוי הדבר לחזק עוד את מעמדו של טראמפ, שכן חלק הארי של צאן מרעיתו צפוי להצביע בכל מקרה. קלינטון, לעומת זאת, תייחל לכך שארובות השמיים ימתינו קמעא, לפחות עד תום ההצבעה, שכן שיעורי הצבעה גבוהים הם בבחינת תנאי הכרחי (גם אם לא תנאי מספיק) להצלחתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו