השחרור המוקדם של פינטו: ערעור ההרתעה | ישראל היום

השחרור המוקדם של פינטו: ערעור ההרתעה

אני רוצה להניח שוועדת השחרורים הגיעה להחלטה להעניק ליאשיהו פינטו שחרור מוקדם, משום שהוא עמד בקריטריונים הפורמליים למהלך שכזה. מצד אחד, סביר להניח שהוא התנהג בכלא ניצן בנימוס ובשקט, וכמו כן הוא הביע חרטה על התנהגותו, על השוחד, על העדות נגד תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, ואפילו הודיע שישעה עצמו מרבנות למשך שנתיים. אלא שההחלטה להחזיר את העבריין המורשע הזה אל חיק החברה כבר לאחר שבעה חודשי מאסר, בלי שסיים את העונש הקצר מאוד שהוטל עליו, נראית בלתי סבירה.

פינטו הוא איש לא בריא, ובית המשפט הביא זאת בחשבון כאשר קבע את עונשו. לא קרה שום דבר חדש בהקשר זה, והוא היה יכול לעבור את הטיפולים שהוא צריך לעבור, גם כאסיר. אסירים רבים עושים זאת, והוא אינו שונה מהם, ודאי לא לטובה. זה בוודאי לא הצדיק לקצר עוד יותר את העונש הסמלי שקיבל בשל עבירותיו הכבדות.

יומרת הרבנות של פינטו גרמה לו להיות מעין גורו של אנשים תמימים יותר וגם תמימים פחות, שהיו מוכנים לראות באיש הצעיר הזה קוסם המבין בכל דבר, והמסוגל לייעץ להם בעניינים מורכבים הרחוקים ממנו כרחוק מזרח ממערב, ולהורות להם את הדרך הנכונה. בסוף הסיפור מתברר שהוא נהג כפי שנהגו לפניו גורואים לא מעטים: את הכמיהה לתשובות מוחלטות שיש לרובנו, יכולים מורים, מנהיגים פוליטיים, מנהיגים דתיים והדומים להם לנצל באמצעות הפגנת רמה גבוהה של ביטחון עצמי, והוא ניצל זאת כדי לרמות ולהרוויח.

רובנו, גם כאשר אנחנו סבורים כי דרך מסוימת עדיפה על זולתה, איננו בטוחים במאה אחוז בצדקתנו. והנה באים אנשים, הלובשים ארשת של יודעי כל, והמסוגלים לומר לנו, גם בתחומים שבהם אנחנו בקיאים במיוחד, מה עלינו לעשות ומהי הדרך הנכונה. העובדה שאנשים רציונליים בכל היבטי חייהם האחרים היו מוכנים לסטות מדרך ההיגיון ולהעניק לפינטו את האמון כי הוא רואה משהו שנסתר מהם, ושיש לו קשר אישי וישיר עם גורמים מטפיזיים, אינה מדהימה ואינה תקדימית. היא מצערת מאוד, אך קשה למנוע אותה, בשל הצורך הרב של רובנו להיאחז במשהו הגדול מאיתנו, עד שלפעמים אנחנו מתבטלים בפני מי שאין כל הצדקה להתבטל בפניו ומאבדים, לשעה, את עצמנו.

נפילתו של פינטו אינה דומה לזו של איש עסקים שנתפס בקלקלתו או למי שמכר סחורה פגומה בתואנות שווא, ואפילו לא לזו של פקיד בנק שנתפס במעילה. ברגע מסוים בשנים האחרונות הוא הפך מורה דרך, ואלוהים יודע אילו החלטות שנויות במחלוקת הוא המליץ לקבל בתחומים שהשפיעו על רבים בלי שכלל ידעו על התערבותו.

הנזק שגרם פינטו הצדיק עונש, ועונש זה חייב היה לשמש תמרור אזהרה בפני קוסמים ומאחזי עיניים אחרים, המנצלים את תמימותם של האחרים ואת נכונותם לשלם לא מעט על מנת לקבל "הדרכה" מאנשים הטוענים להארה מסוג זה או אחר.

שבעת החודשים בכלא רחוקים מלהרתיע אחרים, ורחוקים מלהוות עונש ראוי לאיש הזה. ובאשר להבטחתו שלא להיות "רב" למשך שנתיים - זוהי בדיחה בלתי מוצלחת, אשר מוטב לוותר עליה. עדיף שיחפש לו עבודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו