הפגיעה המהותית באזרחי ישראל ובחיילים, שהתרוצצה החל ממוצ"ש, והנזק הכלכלי העצום שגרמה השבתת הרכבות הציפו מעבר לסכסוך הפוליטי את הבעיה הכבושה שכל הפוליטיקאים בארץ, מכל קצוות הקשת הפוליטית, מנסים להתחמק מפתרונה והיא הכפייה הדתית. הבעיה היא תולדה של העובדה שממשלת ישראל הראשונה והאסיפה המכוננת מעלו בתפקידן שנוסח באופן ברור בפיסקה ה־12 של מגילת העצמאות – שעל המועצה המכוננת לקבוע חוקה "לא יאוחר מ־1 באוקטובר 1948".
הרצל כתב בספרו "מדינת היהודים" כך: "כלום תהיה לנו לבסוף תיאוקרטיה? לא!... לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומבחוץ". זה נכתב כאילו ראה את הנולד - הן בפוליטיזציה של קצינים בכירים בצה"ל, כפי שהשתקף בדברי סגן הרמטכ"ל ובדברי אלוף פיקוד המרכז לשעבר גדי שמני בשבוע שעבר, והן במסע שבו החלו המפלגות החרדיות כדי לשנות את המצב הקיים של קיום פעילות אזרחית בשבת כבר עשרות שנים.
אפשר לומר שהסיבה למשבר ולנזקים היא הסכסוך הפוליטי בתוך הליכוד, אבל אסור להתעלם גם משיחת הטלפון של השר ליצמן לרה"מ ממש לפני כניסת השבת, שבה דיווח (לא איים, כמובן) שהרב שלו, הרבי מגור, הורה לו לפרוש מן הממשלה אם תתבצע עבודה כלשהי ברכבת בשבת. זו גם הסיבה לכך שההוראה שהוציא רה"מ יצאה רק 20 דקות לפני כניסת השבת ואחרי שפירוק המסילה החל. ליצמן וגם הרבי מגור ידעו שכל העבודות בשבת ברכבת ישראל קיבלו אישורי עבודה ממשרד העבודה, ואלה לא יצאו משם בשעות האחרונות לפני כניסת השבת. האישורים יצאו בצורה מסודרת במהלך השבוע כך שליצמן ובאמצעותו גם הרבי מגור היו יכולים וגם חייבים לדעת זאת מבעוד מועד. אבל הם החליטו לחולל את המהומה על ידי דחיית מתן האולטימטום למועד כזה שלא יותיר בידי רה"מ אפשרות לבדוק מה המצב בשטח כדי להביך אותו תוך ניצול היריבות בינו לבין כץ. מה היה האינטרס שלהם? האינטרס הוא משולש: גם להרחיק עדות מעצמם, גם להחליש את הליכוד אבל בעיקר זה נעשה כדי לייצר הרתעה מול רה"מ כדי לממש את תוכניותיהם העתידיות בנושא סגירת בתי עסק בשבת בדרך למדינת ההלכה.
זו כפייה דתית במלוא עוצמתה המופעלת בידי מפלגות אנטי ציוניות כנגד אופייה הציוני, הפלורליסטי והליברלי של המדינה. על הציבור החילוני מכל קצוות הקשת הפוליטית להתאחד ולפעול בכל דרך חוקית לעצירת המגמה, אולי על ידי חידוש ימיה של הליגה למניעת כפייה דתית, שאחד ממקימיה היה אבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו