1. הפועל ב"ש יצאה למולדובה כדי להשלים את המלאכה אחרי שניצחו בקושי בבית, הרבה בזכות השופט שדאג לה לשלושה פנדלים – וחזרה עם תוצאה שהתאימה לה בכדי לעבור לראשונה בהיסטוריה של המועדון שלב במוקדמות ליגת האלופות.
המפתחות למשחק הערב היו הקרבה, לחימה וביצוע מושלם של כל שחקני ההגנה. מה שסידר לאלופה פגישה עם אולימפיאקוס בעלת הרקורד המרשים, היה קודם כל משחק ההגנה. זו נקודה שאסור להם לשכוח.
מהראן ראדי הוסיף כוח בלתי רגיל ולמעשה הקישור האחורי שלט על הדשא ועשה את העבודה עבור ברק בכר. כשקו ההגנה השני עובד כמו שצריך, לקו הראשון נותר רק לדאוג לא לעשות טעויות.
אהבתי את ההופעה של מיגל ויטור, הבלם הפורטוגלי החדש של ב"ש. כושר המשחק שלו הפתיע אותי מאוד, בהתחשב בעובדה שאנחנו בחודש יולי. הוא שיחק בתיאום מושלם עם וויליאם סוארס והשניים לא טעו ב־90 דקות, בדיוק כמו שנדרשו על ידי חבריהם מהקישור האחורי. אם המשחק היום צריך להיות קנה מידה להישארות של סוארס בב"ש, במועדון צריכים להבין שהוא חייב להישאר.
2. זה לא היה משחק כדורגל גדול, חייבים להודות בכך. כמו שריף טירספול, גם ב"ש לא הגיעה למצבי הבקעה, אבל חזרה עם התוצאה לה היא פיללה. לפעמים, עד כמה שזה לא נעים להודות, ככה צריך לשחק בגומלין שנערך מחוץ למגרש הביתי.
ב"ש לא כבשה, אבל יזמה וניסתה, פרט לעשר הדקות האחרונות בהן ראינו באמת בונקר, אבל הוא לגיטימי בעיניי. תאמינו לי שכבר מחר אף אחד לא ידבר על ה־0:0 הזה, אלא על המבחן הבא ביוון.
בניגוד להגנה, החלק הקדמי של האדומים עדיין לא מחובר. למליקסון היתה מחצית ראשונה טובה, אבל בשנייה לא מצאתי אותו. גם כשהוא שיחק באגף ימין, היכולת שלו להשתחרר היתה בינונית. בכר טעה כשהוציא את ראדי במחצית השנייה במקום את אובידיו הובאן, שספג אדום בדקה ה־90 וב"ש עוד עלולה לשלם על כך נגד אולימפיאקוס.
3. הקבוצה המנוסה והמעוטרת מיוון היא כבר סיפור אחר. אם ב"ש ניצחה את השריף, בשבוע הבא היא תתמודד מול קפטן. אולימפיאקוס היא קונצרט אחר לגמרי. ליוונים קבוצה חזקה פי כמה מטירספול, אבל ללא ספק היא קבוצה שב"ש יכולה לעבור בדרך לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות ולסדר לנו יופי של פתיחת עונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו