הפרקליט הצבאי הראשי פרסם את החלטתו בעניין מפקד גדוד השריון 82, אשר ירה "מטח כבוד" לזכרו של קצין מהגדוד שנהרג במהלך מבצע "צוק איתן". הפרקליט רשם נזיפה בתיקו האישי, מה שנשמע מאוד "פרווה" ביחס למה שיוחס לאותו מג"ד בפרשה הזאת. ולכאורה אפשר להמשיך הלאה - מפקד הגדוד לא מואשם בירי לא מוצדק שפגע באזרחים או במבנה אזרחי כנטען בראשית הפרשה.
עיון נוסף בהחלטת הפצ"ר מעלה הרהורים נוגים לאן הצבא מוצעד על כורחו. פרסום פרטי ההחלטה הועבר לתקשורת וכך אנחנו למדים כי אמנם תיק החקירה אשר דן האם המג"ד ירה על בנין אזרחי, נסגר, אלא שהפצ"ר מצא פסול בדברי סא"ל ישורון לפקודיו, מהם עלה מסר ש"ירי של מטח כבוד או כאקט של נקמה הוא לגיטימי וכי מסר כזה עלול לטשטש את גבולות המותר והאסור ולהכשיל חיילים ומפקדים שנחשפים אליו, בפרט בעת לחימה". המסר אינו תואם את ערכי צה"ל ויש באמירתו כשל פיקודי.
זאת ועוד. אפשר לסבול את הנזיפה הזאת ולבלוע את עניין הטפת המוסר המופרכת מיסודה עד אשר קוראים את ההערה האחרונה: "כי תוצאות ההליך הפיקודי יילקחו בחשבון במסגרת החלטות עתידיות בדבר שיבוצו וקידומו של סא"ל ישורון". הנה כי-כן, מה שתחיל בשמחה מסויגת הפך לכעס מתפרץ. שהרי אילו הפצ"ר היה מחליט לפתוח באיזו חקירה פלילית על כל האירוע בסמוך למועד ההתרחשות, היינו עדים למחאה ציבורית עצומה. אלא שהפצ"ר חכם דיו להבין שיש דרכים אחרות לחסל את הקצין באופן ממוקד אך שקט לחלוטין.
מהו ההליך הפיקודי עליו מדבר הפצ"ר? מי קבע ששמחת לוחמים נקבעת רק על פי אמות מידה של הקצה שבקצה בפרשנות של התנהגות חיילים ומפקדים בקרב? שהרי מפקדם הישיר של החיילים נהרג מאש אשר כוונה לעברו מתוך "מרפאה", דהיינו מתוך מקום בו נמצאים אזרחים, לכאורה, האם הפצ"ר מנסה לבטל כל תחושה טבעית של חייל לנקמה על מות מפקדו? מהי אותה נקמה מדוברת, להביא את ראשו הכרות של גליית? על איזה ערכי צה"ל עברו החיילים הנפלאים האלה אשר חרפו נפשם, ללא שום ציניות?
חשבתי לעצמי שהשקט מכיוונו של הרמטכ"ל וסגנו מאז הטפות המוסר שלהם כנגד רוב העם, נובע מהפקת לקחים רצינית שמא טעו בדבריהם, כנראה. אלא שהפצ"ר שחשבנו שיש בו ערמה להרע, לא מבין שרוח המפקד שונה בתכלית ממה שהוא פסק, ושלא נתבלבל - אין כאן החלטה הקשורה בעניינים פליליים מובהקים. יש כאן ביטוי שמחה ונקמה קטן אשר התבטא בירי על מקום ריק מאדם. האם נושבת רוח אחרת? האם יש הבנה יסודית כי חייל בקרב איננו שחקן תיאטרון וכללי המוסר המופרך הזה ("הקם להרגך..", כלל לא בטוח שיש להשכים להרגו) המונחת על חיילים ומפקדים חוטא אל האמת היסודית שחיי החיילים קודמים לכל מי אשר נמצא בצד השני כולל אזרחים "חפים מפשע"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו