רשות המסים פרסמה השבוע החלטה המשנה את חוקי המשחק עבור חברות בינ"ל דוגמת גוגל, פייסבוק ואמזון, אשר עד כה לא שילמו מיסים בישראל עבור הכנסותיהן מפעילות מכירה ושיווק של מוצרים ושירותים באמצעות האינטרנט ללקוחות ישראלים.
החלטה זו הינה חלק מהמגמה הקיימת בעולם להיאבק בתכנוני מס והניסיונות להסיט רווחים למדינות בהן משטר המס נמוך.
אי תשלום המס עד כה נעשה בהתאם לתכנון מס לחברות מסוג זה אשר שילמו מס במדינות בהן רוכזה עיקר הפעילות השיווקית שלהם. עם זאת בשנים האחרונות, לצד מרכזי הפיתוח של חברות אלה, הוקמו גם מרכזי שיווק בישראל עם עשרות עובדים ישראלים אשר העניקו שירות ללקוחות בארץ. מצב זה גרם לבחינה מחודשת של המצב.
הדילמה הבסיסית היא בין הרצון למשוך חברות זרות להשקעה והקמת מרכזי פעילות בישראל באמצעות הטבות לבין החלת מדיניות מס שוויונית. לפעילות חברות בינ"ל בישראל יש תרומה עצומה, הן בגיוס עובדים בהעסקה ישירה, הן במעטפת של עבודה עם ספקים רבים, בהבאת טכנולוגיות חדישות ומתודולוגיות עסקיות מתקדמות .ההחלטה של רשות המסים, אינה מתייחסת למענקים והטבות מס, המוענקים להקמת מרכזי פיתוח טכנולוגיים של חברות בינ"ל, שימשיכו ליהנות ממדיניות מקלה בתשלום מס.
צעד זה מתייחס לפעילות השיווקית של חברות בינ"ל באינטרנט הפועלות בישראל. מדיניות המס החדשה נועדה לתת מענה להתפתחות הכלכלה הדיגיטלית, אשר אופן פעילותה והיקפה לא תאמו את הגדרות המס על פי הכלכלה המסורתית. בהחלטה אין יצירת חוקים חדשים, אלא הבהרה של יישום החוקים הקיימים כיום למציאות הטכנולוגית, שיוצרת עולם מושגים שונה, שאיפשר עד כה לחברות להימנע מתשלום מס בדרכים יצירתיות.
הקריטריונים לתשלום המס הם קיומו של מקום עסקים קבוע בארץ או פעילות באמצעות סוכן שיש לו סמכות לתחום על חוזים, לנהל מו"מ ולקבוע מחיר. אך גם אם אין לחברה מקום פיזי אבל ניתנים שירותי אינטרנט, המותאמים ללקוחות ישראלים בעברית או שהגביה נעשית בשקלים , היא תחויב במס.
למעשה, רוב הפעילות העסקית הדיגיטלית נעשית עם מדינות שנמנות עם המדינות שיש לישראל אמנות מס. ישראל חתומה עם עשרות מדינות על אמנות מס וביניהם מדינות באירופה וארה"ב.
החברות יצטרכו להתרגל לכך שכל מדינה רוצה את המס על הרווח שנוצר בתוך גבולותיה.
האם צעד זה יגרום ל 1500 -לחברות אלה לסגור את פעילותן בישראל ? לא נראה לי סביר שהם יוותרו על לקוחותיהן ונתח השוק שלהן בישראל. לחברות אלו יישאר רווח משמעותי גם ולמרות המיסוי שיחול.
מדינת ישראל היא צרכנית דיגיטלית והפעילות הקיימת כאן משמעותית.
אחת השאלות המורכבות היא איך יקבעו מה הרווח מהפעילות בארץ ? חישוב הרווחים של פעילות החברה בישראל יחושב באופן נפרד מהחברה הבינ"ל שהיא חלק ממנו, ותמחור עסקאות ביניהם בהתאם לכללים של מחירי העברה, המתייחס למרווח המקובל בין גופים קשורים. הטענה שקיים קושי בייחוס הרווחים לפעילות המקומית בנפרד מהחברה הבינ"ל, היא נכונה ויש לטפל בה וכן לגבש זאת בהסכם בין מדינות ולעדכן את האמנות למניעת כפל מס בהתאם.
ש לזכור כי ישראל למרות מס החברות בשיעור של 25% שהוא סביר, נחשבת כלא אטרקטיבית בגלל עומס הדיווחים, עשרות סוגי מסים ובעיקר בגלל היעדר הוודאות והפשטות של מערכת המס שגוררת ויכוחים עם הרשויות. ככל שמנגנוני הגביה והדיווח יפושטו, ישראל תתחזק על המפה ותזכה ליותר מסים.
אין ספק שאנו רוצים בנוכחותם של חברות גלובליות בישראל. יחד עם זאת, עלינו לוודא שחברות העוסקות בפעילות שיווקית , נושאות בנטל המס ,כמו כל חברה ישראלית בתחומם זה. השתתפותן של חברות אלה בנטל המס יוסיף על פי ההערכות עשרות מיליוני שקלים בגביית המס, לתקציב המדינה, ובכך תזכה מדינת ישראל לקבל נתח גדול וראוי מהמיסים.
רו"ח איריס שטרק היא שותפה מנהלת במשרד רו"ח שטרק את שטרק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו