בחודש שעבר, 35 ישראלים קיפחו את חייהם בתאונות דרכים, ומעל ל-1500 נפצעו. כך על פי דו"ח עדכני של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים בדו"ח מוכיחים שהמצב בכבישי ישראל ממשיך להיות קשה; הסטטיסטיקה מראה שבחודש אחד (פברואר 2016) אירעו 859 תאונות, מתוכם 28 המוגדרות כקטלניות.
יש כמובן דו״חות נוספים שפורסמו בעבר - לכולם מכנה משותף אחד, טרמינולוגיה זהה. כל הדו"חות מקטלגים את רמת הפגיעה, גודל התאונה, מספר פצועים והרוגים ועוד כהנה נתונים שמתכתבים עם העובדה הפשוטה: מדינת ישראל כמו גם ארצות אחרות בעולם – סובלת ממכה קשה. כל כך קשה שכבר לפני כשנתיים, ארגון הקמפיין העולמי לבטיחות בדרכים הוציא מסמך חריף שהתריע מפני סכנה גדולה. לפיו הבטיחות בדרכים היא אחד מן האתגרים הגלובליים הקשים ביותר, שכן כ-3,500 בני אדם מתים מדי יום בתאונות. כבר אז ההערכה הייתה שמספר ההרוגים בתאונות יגדל מ-1.3 מיליון בשנה לשני מיליון, אם מדינות לא ינקטו צעדים יוצאי דופן.
בתוך כך - לאור מספר תאונות קשות, באחרונה התקיים דיון תקשורתי ער שכלל הצעות ייעול לבטיחות בדרכים על ידי שיפור תנאי השטח והרחבת הכבישים. הוצעו גם פתרונות ישימים מצד הממשלה, ואף דובר לא מעט על האחריות של הנהגים עצמם. באורח פלא, זאת הקונספציה שהתרגלנו אליה: תאונה; דיווח חדשותי; הצעת; פתרון; רגיעה. עד לתאונה הבאה.
אולם, ניסיון העבר מלמד שהתמודדות נקודתית אינה מספיקה, בייחוד כשמדובר במשבר מתמשך. תובנה זו מוכיחה שמלבד שיח גנרי על שיפור הבטיחות בדרכים, האופן בו מונגש המידע לציבור הישראלי הוא מדד חשוב לא פחות. במילים אחרות, הפעם נדמה שהתקשורת צריכה לקחת אחריות על הנושא, ולהתחיל בקמפיין הסברה מתמשך. מבחינה אסטרטגית, כנראה שאין מוצא אחר. חזרה על מסרים המדגישים בטיחות בדרכים והכנסתם לתודעה הישראלית, צריכה להיעשות על ידי שיתוף כלל ערוצי התקשורת, מבלי שיקולי רייטינג זרים, וכחלק מאחריות חברתית.
יש לכך תקדים ממשברים אחרים - כשגלעד שליט היה בשבי לדוגמא, צוות הקמפיין התקשורתי לשחרורו, דאג "שהתקשורת תדבר על עצם היעדרו בכל יום", כך הסבירה מנהלת הקמפיין שהייתה אחראית על הכנסת מאות ואף אלפי אייטמים תקשורתיים בחודשים בהם ישב בשבי. צוות הקמפיין לשחרורו הגדיל לעשות, ויצר הרגל תקשורתי במסגרתו כלי התקשורת מנו בשידור את מספר הימים בהם גלעד יושב בשבי. יום, יום – כל יום. עד ששוחרר. המסרים עברו בעקביות ובהתמדה. גלעד לא ירד מסדר היום הציבורי.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, כך גם צריכים לעשות עם מכת תאונות הדרכים, זאת משימה לאומית. לפיכך, גיוס כלי התקשורת למאבק הנו בגדר הכרח, לפני שנגיע לשוקת שבורה. יש לשמור על הסוגיה על סדר היום הציבורי עד שיימצא פתרון. לכשנעשה זאת, סביר שבמהלך אירועים ביטחוניים, אירועי טרור ואסונות טבע מירב הפוקוס התקשורתי ילך אליהם (גם כאשר הם יקרו באירופה, ארה"ב או כל לוקיישן מעניין אחר). כל המבין דבר או שניים בתקשורת, יודע שיש הגיון בדבר. שכן אקטואליה היא בדמה. אולם, המשכיות החדרת הרעיון גם בתקופות כאלו, מעבירה מסר חשוב – המלחמה בתאונות דרכים והרצון לבטיחות היא בראש מעיינו.
ההתגייסות של התקשורת כולה נועדה אפוא לצמצם את כמות התאונות, ליידע את הציבור ואת גורמי הממשלה ולהחדיר את עצם הרעיון של שמירה על בטיחות בדרכים. עד כמה המסרים יעברו לקהלי היעד? בדו"ח הבא נדע.
הכותב הוא יועץ תקשורת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו