ביום שישי התארחה הפועל ת״א באירוע של עמותת משאלת לב, המגשימה משאלות לילדים עם מחלות קשות. והנה שוב הוכח שמי עושה טוב מקבל טוב. אך נדמה שאת הגשמת משאלת הלב שלה, בדמות ניצחון בדרבי, מעטים חשבו שהיא תצליח להגשים, רק שהיא קיבלה לא מעט עזרה.
מסכת החילופים ההמוניים של ז׳אן טבק החל מהרבע הראשון בו שלטה מכבי, בו פיזר דקות משחק כאילו היה מטוס ריסוס מעל שדה תותים, השאירו את הפועל במשחק, יחד עם אנרגיות של תמיר בלאט וג׳ף אלן. דימיטריוס קונגר נתן לשרון אברהמי הרבה גמישות בשמירה על מספר עמדות וזה נראה כמו אחד המשחקים היותר קלים של הפועל ת״א השנה. אבל עדיין אנחנו נתונים להשפעת קלישאות ומה שנראה כמו לחיצה קטנה של מכבי, השאיר אותנו עם המילים מכבי וקטנה, בסדר הזה.
חוסר היכולת של הצהובים אתמול ליצור סיטואציה בו תצמיד את המשחק ותגרום להפועל לקרוס שוב אל תוך זכרונותיה העגומים ממשחקים צמודים נותר בגדר משאלה שלא תוגשם. מי שהדליק את עצמו ואת קבוצתו היה דווקא ג׳ון וויליאמסון שנראה כאילו הוא משחק לזכרו של אריק איינשטיין כשלעומתו טיילור רוצ׳סטי נראה כמו מערכון של לול.
לפחות בתוך האולם, זה היה דרבי נקי מדי, שלא לומר סטרילי והיריבות העירונית נראתה כמו יריבות של ערים תאומות שלא רוצות לפגוע בחברתה. מכנה משותף אחד הן כן ימצאו - השיפוט היה חלש מאוד. ספי שמש הרג את אופייבו תוך חצי דקה בחוסר הבנתו את משחק הפנים ואיך סוגרים לריבאונד. אך נדמה שמי שהכי צריך לכעוס על מכבי, מייד אחרי האוהדים המושפלים שלא מצאו מספיק מקום בין הרגליים, בעודם צועדים במדרגות האולם אל עבר היציאה, הם דווקא קבוצות התחתית של נס ציונה, קרית גת וחולון. מכבי העניקה ניצחון בונוס ליריבתם לתחתית, אבל היא אף פעם לא דאגה לאינטרס של הקבוצות הקטנות.
כשהפועל אוסישקין החלה במסעה אל עבר ליגת העל אי אז בעשור שעבר, האוהדים האדומים הוציאו חולצה עם הישגים וסימוני "וי" לידם לאחר כל מטרה: ליגה ב׳, א׳ וכו׳. נדמה שמכבי ת״א העונה תזדקק בדיוק לאותו סוג חולצה, רק עם איקסים. איקסים על היורוליג, היורוקאפ והדרבי.
יד אליהו ראה השנה לא מעט הפסדים מביכים, מניז׳ני דרומה, אבל נדמה שזה המשפיל מכולם. האסטרונאוט סקוט קלי גבה בשבותו במשך שנה בחלל בחמישה סנטימטרים והפסדים כאלה גורמים לשמעון מזרחי, שישב מכורכם בכיסאו בדקות האחרונות, לנמוך באותה גודל בדיוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו