התורה מתייחסת לגנב שנתפס במחתרת והוכה ומת כמי שהריגתו אינה מחייבת משפט או פיצוי. ליחס דומה זכו גם החפרפרות בשדות מושב בית חנניה שהומתו במנהרותיהן בתותח מיוחד וברעל קטלני בידי אבי המנוח, לאחר שהשחיתו את שדות התלתן והאספסת שזרע. לפיכך יודע כל חקלאי פיקח שמדובר במירוץ שבין קצב חפירת המנהרות אל מול קצב פיתוח ה"פטנט" הישראלי, שיהפוך את השקעת הענק של חמאס בטילים ובמנהרות לאוסף גרוטאות ותעלות צחנה.
בעקבות נזקיו בנפש וברכוש בצוק איתן, הורתע חמאס. ארגון הטרור האיסלאמי, שהתכונן בזמנו כארבע שנים לתקיפה, מצוי שנה וחצי לאחריה במצוקת כספים וחימוש. הסיוע הצבאי, המדיני והכלכלי ממדינות הטרור שתמכו בו עד כה דעך. זרזיפי הסיוע הכלכלי והצבאי שמגיעים לחמאס מוברחים עתה בדוחק מעבר לגבול מצרים העוינת. בסביבה ערבית ומערבית המתייחסת לטרור האיסלאמי כאיום גלובלי משחק מימד הזמן תפקיד שלילי עבור הנהגת חמאס ופעיליו. בניגוד ל"פוזה" הרהבתנית, פחת כושר התמרון והביצוע של הארגון באופן דרמטי.
מיואש אך "אופטימי" נשא לאחרונה ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הנייה, מעל חורבות עזה נאום מתלהם כתרנגול על מזבלתו והבטיח לפלשתינים, וכמובן גם לישראלים, כי מיטב לוחמי חמאס עוסקים עתה בהכנות קדחתניות ללחימה בישראל. לדבריו, יש כאלה החופרים מנהרות ממזרח לעזה (זאת אומרת לכיוון ישראל), ויש המשגרים טילי ניסיון לעבר הים - ממערב לעזה. זה היה סמוך לקבורתם חיים של שבע מחפרפרות ה"נוח'בה" (הנבחרת) של חמאס בעובי האדמה, בעקבות קריסתה של מנהרה.
תושבי העוטף מודאגים, ובצדק. קולות החפירה ונקישות הקונגו נוספו להתלהמות חמאס. אכן, דיווחי מודיעין עדכניים מעידים על כך שחמאס לא למד דבר ואנשיו פועלים באינטנסיביות לשיקום מערך מנהרות "ההגנה" ומנהרות התקיפה (לעברנו), שפוצצו במהלך פשיטת צה"ל לרצועה.
בעקבות תבוסתו הקודמת, מצוי עתה חמאס בנסיבות כלכליות, מורליות, צבאיות וגיאופוליטיות חמורות אף יותר מאלה שמהן נהנה ערב ההרפתקה הקודמת כנגדנו. חרף הנזקים העצומים שספג אז בנפש וברכוש, מפנה חמאס שוב את מירב התוצר הלאומי הגולמי שלו למנהרות במקום לשקם את תשתיות הרצועה ובתיה החשופים לרחמי החורף. חלום השגשוג של "סינגפור הפלשתינית" נגוז מזמן וכך הולכים לטמיון מלט, פועלים וימי עבודה, חשמל, דלק וכלים. כל אלה מושקעים במחילות הטחב המובילות לשום מקום בתוך עזה ולחוסר תוחלת מוכח בכיוון ישראל. איינשטיין טען מזמן שמי שחוזר בדיוק על אותו ניסיון שוב ושוב ומצפה לתוצאות שונות משול לאידיוט.
כזכור, כבר בצוק איתן תיכנן חמאס הפתעה אסטרטגית כנגד ישראל. ה"תפריט" כלל המוני מחבלים חמושים, חלקם רכובים, הפורצים יחדיו מעשרות מנהרות לעבר יישובים ואתרי ביטחון ישראליים כשהם לבושים במדי צה"ל, רוצחים אזרחים, מתבצרים ביישובים ובאתרי מפתח, וחלקם נסוגים כשבני ערובה בידיהם. כל זאת כדי להביא לשחרור אסירים המוני, לוויתורים ישראליים דרמטיים ולקריסת הרשות הפלשתינית. למרבית המזל, מיפה המודיעין הישראלי את מרבית המנהרות ההתקפיות. אלה שהגיחו מהן חוסלו, אחרים נהרגו במעמקים, ואלה ששבו לעזה מצאו עיי חורבות שתחתם נקברו עמיתיהם וקרוביהם.
אבא אמר ש"כל חפרפרת ביג'י יומהא". חלומו של צבא מתוחכם הוא להניע את יריבו להשקיע משאביו באמצעי לחימה אנכרוניסטיים, שכנגדם מצא כבר תרופה. באופן זה יורטו טילי הקסאם באמצעות כיפת ברזל, וכך גם פוצצו בצוק איתן המנהרות עתירות ההשקעה. הזמן הנוקף הוא בעוכרי חמאס. אם בחולשתו יתקוף עכשיו יובס שוב. אם ישקיע בתווך התת־קרקעי זמן ומשאבים נוספים יתרושש ויובס לאחר שימצא עצמו, כבעבר, בפני שוקת מופצצת ושבורה. ואילו המוח היהודי ימשיך "להמציא לנו פטנטים". נתקוף או לא נתקוף? זו השאלה שצריכה להדאיג בעיקר את חמאס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו