היום צפוי יהודה וינשטיין להודיע על סגירת התיק נגד גבי אשכנזי ואחרים בלשכתו. מבחינה מהותית, אין מה לסגור. מפני שמבחינה מנטלית וינשטיין מעולם לא פתח אותו. הוא כתב בחיפזון מביש כי שתי הלשכות - הן של שר הביטחון אהוד ברק והן של הרמטכ"ל אשכנזי - לא היו מעורבות בפרשת המסמך המזויף, שיוחס בזדון לאלוף יואב גלנט. כאילו מדובר בסך הכל בחיבור מסמך שווא על ידי בועז הרפז בלבד.
הכל היה מביך. אשכנזי סיפר לחברי המטכ"ל כאילו יש לו רק היכרות עמומה עם הרפז, ואיבד בכך את אמונו של יורשו בני גנץ, שעוד בטרם היה מועמד דיבר על "פגר" בפיקוד העליון בצה"ל. אשכנזי יצא את לשכת הרמטכ"ל לדבר 17 דקות עם הרפז מבית ידידת המשפחה, וכל מי שיעסוק בפרשה לא יפסח על ראיון של אילה חסון עם פרקליט המדינה משה לדור שכחכח בגרונו וגמגם מעט כשנשאל אם השיחה אינה חשודה כשיבוש מהלכי חקירה.
במהות, מסמך מזויף עשה דרכו מלשכת הרמטכ"ל לערוץ 2 כדי להכביד על ברק לבחור בגלנט לרמטכ"ל הבא. אשכנזי עשה שימוש במסמך כדי לעורר את האלופים, אבל מעולם לא הציגו לבנימין נתניהו, לברק או לוינשטיין.
פעמיים נקלעה הפרשה לצמתים דרמטיים. במאי 2012 קרא מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מסמך מסמר שיער מאת בועז הרפז וביקש מוינשטיין לפתוח בחקירה פלילית. אך הוא חמק. אחריו הגיע תורו של הפצ"ר החדש דני עפרוני. הוא שמע הקלטות של שיחות בלשכת אשכנזי ש"תצילנה שתי אוזניו" ולחץ על וינשטיין לפתוח בחקירה. הוא נענה, אבל בנמנום.
החקירה הזאת נולדה פגומה, נכה. היא התקיימה בעצלתיים. בחוסר רצון וחשק. מה קורה כאשר וינשטיין חפץ ביקרם של הנחקרים? דוגמה מצויה דווקא בחקירה אחרת. בספרה "תיק ליברמן" כתבה ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות אביה אל"ף שכאשר עלה בידי אנשיה לכפות על וינשטיין להכין טיוטת כתב אישום לאביגדור ליברמן הוא זימן שימוע עם פרקליטיו, אבל אסר עליה ועל עמיתיה לקיים עימם דיאלוג או להקשות עליהם בשאלות. תפקידם היה לשתוק כדגים.
השאלה אינה אם צריך היה להגיש כתב אישום נגד אשכנזי או אחרים (גילוי נאות: הרפז מנהל תביעת דיבה נגד ד"ר רונן ברגמן ונגדי כמחברי הספר "הבור". השופט משה ברעם כבר קיבל הודעה כי אשכנזי יוזמן להעיד). אפשר שלא. איני יודע לקבוע. אבל קשה להתנתק מהרושם, כי החקירה התנהלה בעצלתיים, בחוסר עניין.
אפשר היה לסיים אותה מזמן. אבל וינשטיין המתין לאקורד הסיום של כהונתו כדי לחסוך מעצמו את הביקורת הבלתי נמנעת. אך אפשר שהתוצאה הסופית תהיה טובה יותר, אם וינשטיין יתקן חלק ממשגי העבר בדו"ח ציבורי שיתאר כהווייתם את התנהגות הצדדים שהיו נשואי החקירה שלא התנהלה ברצינות הראויה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו