סידרת הפיגועים המחרידה והרצחנית בפאריס שבה והזכירה לעולם כולו כי שום מדינה אינה חסינה מפני הטרור האיסלאמי, שזרועותיו מגיעות לכל קצה על פני הגלובוס - מאמריקה, לישראל, עבור בפאריס ועד רוסיה וסין. טרור זה אפילו אינו חס על מוסלמים רבים בעצמם, ברחבי העולם הערבי והמוסלמי.
צרפת, במקרה זה, חוותה את הפיגוע הרצחני הרביעי שלה בתוך שנה. זה מספר בלתי נתפס עבור הצרפתים, שיצטרכו להתרגל למציאות שונה שעלולה להשפיע על אירופה כולה. שלושת הפיגועים שבוצעו בינואר השנה היו אכזריים בעצמם - בייחוד הפיגוע במערכת העיתון "שארלי הבדו" ובמרכול "היפר כשר", אך הם נותרים בצל לאחר הפיגועים של יום שישי, 13 בנובמבר. ההבדל הוא בכמות הפצועים וההרוגים, שמגיעה למימדים של טבח, עם יותר מ־120 הרוגים ועוד מאות פצועים; ובמהלך הטקטי של התקיפה עצמה - שבוצעה בשישה יעדים שונים, מרחק קילומטרים ומאות מטרים ספורים זה מזה, אשר גרמה להרגשה של תקיפה מאסיבית מצד מדינת אויב, ולא מצד ארגון טרור קטן המונה אלפי אנשים.
צרפת, שהכניסה עשרות אלפי פליטים מסוריה למדינתה, לא יודעת מה צופן לה העתיד, אך מתקפת הטרור האחרונה יכולה לספק רמז קלוש לבאות. מספיק ששיעור זעום מאותם פליטים סורים הם למעשה מסתננים של קבוצות טרור שונות, כדי שצרפת תבער שוב. בארמון האליזה בפרט ובאירופה בכלל יצטרכו לעשות חושבים באשר למדיניות ההגירה שלהם.
ולמרות הכל, עושה רושם שאירופה והעולם עדיין אינם מוכנים להפנים את שורש הבעיה. כך, נשיא צרפת פרנסואה הולנד התעלם מהמונח "איסלאם רדיקלי" או "טרור איסלאמי" - המשך ישיר לטרמינולוגיה המכובסת לאחר סידרת הפיגועים מינואר האחרון - ונשיא ארה"ב ברק אובאמה, שכינס מסיבת עיתונאים מיוחדת בעקבות הפיגועים, סירב גם הוא להזכיר את המונחים שאין לאומרם, בהתאם למדיניות הרגילה שלו. זוהי טעות קשה, שכן כדי לנצח את אויבך אתה חייב לזהותו.
מדיניות פרוגרסיבית זו מתקשרת ליחס העוין של העולם כלפי ישראל, המהווה את מוקד פעילות הטרור הנרחב ביותר, מצד מדינות המערב. בשנה שבה ישראל מוצגת על ידי הקהילה הבינלאומית והתקשורת העולמית כרוצחת ילדים; בחודש שבו טוען העולם כי ההתיישבויות מהוות מכשול בפני "השלום"; בשבוע שאירופה מסמנת יהודים (תרתי משמע) כמי שאשמים בתחלואי העולם; ביום שבו ארה"ב מכריזה בחגיגיות ובהתלהבות על חיסול של פעיל זוטר בודד בארגון המדינה האיסלאמית, כאילו הכניעה צבא שלם והביאה מזור לעולם - שוב קיבלנו תזכורת מהבהבת כי הבעיה היא לא ישראל, היא לא ההתיישבות והיא אפילו לא נתניהו.
הבעיה היא הטרור האיסלאמי. זה נכון בישראל, נכון בסוריה, נכון בארה"ב ונכון גם בצרפת ובאנגליה. מי שעומד לצד ישראל - כמוצב הקדמי של העולם הנאור, בים של ברבריזם וטירוף איסלאמי רצחני - נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה, לצד ערכים מערביים ויהודיים של חופש, קידמה וקידוש החיים. על העולם לשלב ידיים במאבקו בטרור האיסלאמי ולפעול מולו בנחישות. במאבק זה ישראל אינה הבעיה, אלא הפתרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו